שאלה (או סקר- או מה שאתם רוצים...)

[פוליקר]

שאלה (או סקר- או מה שאתם רוצים...)

אני ו"הבת של השכן" (אנ'לא זוכר איך קוראים לה) התכתבנו קצת והיא כתבה לי שלדעתה בכל השירים של יהודה פוליקר יש אופטימיות. אני כתבתי לה שאני רואה את זה בדרך אחרת ושאני חושב שאין אופטימיות אלא בכל שיר שלו, ולו המשמח ביותר, מסתתרת עצבות עקב אובדן, כאב, פרידה או נוסטלגיה... בעבורי, זו שאלה באמת חשובה כי ברור שכל אחד מקבל שיר בדרך שונה ע"פ הרגשות ועל פי התנהלות חייו, אבל הייתי רוצה לשמוע את דעתבם בעניין כם השירים שלו מבשרים עצבות תמידית או בכלל אופטימיות (ואולי בכלל אתם חושבים ששיריו משדרים משהו אחר...) מה שכן, גם היא וגם אני חושבים שאנשים שממש אוהבים את פוליקר ספגו באיזהשהו שלב בחייהם אובדן כלשהו... כי ההתחברות לשירים שלו הם התחברות לרגשות אלו...

 

[רומיאו האחת]

לדעתי

לא בכל שיר יש אופטימיות אמנם יש נימה אופטימית אבל כמו שאמרת כל אחד מקבל את זה באופן שונה אבל בכל שיר יש גם נימה עצובה.אגב אני תמיד אמרתי שמי שאוהב את פוליקר ואת השירים שלו , אז עבר עליו משהו או אובדן או עצבות אחרת אההההמממ שירןןןן

 

[willo1]

הא?

 

[Koala Girl]

אמ..

לא נראה לי שאני רואה אופטימיות בשירים שלו. בעצם תנו לי לחשוב על זה קצת

המשך אח"כ

 

[willo1]

וואו, שאלה קשה

אבל יש בזה משהו שבכל שיר מסתתרת עצבות.. אבל אני למשל אהבתי את השירים של יהודה עוד מלפני שידעתי בכלל מה זה אובדן. בעצם ככל שחושבים על זה יותר, יש עצבות שמסתתרת כמעט בכל שיר..

 

[ליהית 32]

עצוב או שמח?

ראשית, יש לציין כי אין אמת אחת, כל אדם מתחבר מעמקי ליבו והוויתו הפנימית, מכאן שכל אדם תופס מבין ומפרש מילים על פי המשמעות והחויות האישיות שעבר בחייו. ליהודה יש מבט עמוק שלחלק מאיתנו מתפרש כעצבות, האמת טמונה בו בעצמו, ולעולם לא נדע את האמת שלו...

 

[גנב באפילה]

גם וגם

(דרך אגב כמה זמן לא כתבתי זה ממש כיף לחזור אליכם,התגעגעתי)בכל מקרה לדעתי בכל שיר שלו יש גם עצבות אבל כמעט תמיד יש גם נימה אופטימית "ויש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור" ואני לא חושב שזה קשור דווקא לאובדן פשוט צריך סוג מסוים של רגישות ואולי אפילו חמלה מסוימת כדי לאהוב את שיריו

 

[ולנטינו לוי]

../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

<img border=0 src=..

 

[ולנטינו לוי]

אפרת מצטער מראש../images/Emo3.gif

 

[T a u r u s]

לא, לרוב אין אופטימיות

ביותר מדי שירים שלו אין ולו טיפה של אופטימיות.... לדעתי, התאוריה שלך לגבי אובדן נכונה. זה יכול להיות גם אובדן רגשי...

 

[ה ב ת ש ל ה ש כ ן]

spat vielleich fruh

שזה אומר "מאוחר אולי מוקדם" וזה לאור הביקוש מצד אנשי הפורום (שירן) שטוענים כנגדי כי "אני לא מספיק משתמשת בגרמנית", אז הנה! האמת שיש לי לכתוב למחר חיבור יחד עם מבחן ענק, על איך נראה השבוע שלי. חשבתי אולי לתרגם את השיר של יודה "יום שישי את יודעת". מעניין איך אומרים "דכאון" בגרמנית...בכל זאת החלטתי שזה לא יתקבל יפה להגיד שכל יום הוא מיותר או מייאש וכו'. אז עכשיו אני תקועה 'רק' עם החיבור מה אני עושה בשבוע המשעמם שלי. ולעניינו- בואו נעשה הבחנה בין שמחה לאופטימיות. כפי שאתם יודעים, שני המושגים שאין משמעותם שווה (בדיוק היום פגשתי ממש במקרה את מי שהיתה מורתי לספרות בתיכון ומי שאני חבה לה רוב תודות על שהיתה לי נקודת אור בהוי התיכון המתיש שהיה לי). לא אמרתי ששיריו של יודה שמחים אמרתי שלפי איך שאני רואה את זה, יש בהם הרבה אופטימיות (ותודה לאסף על הכפתור). אני יכולה להביא רשימה של ציטוטים אבל גם אין לי כל כוונה לייגע אתכם מבר למה שאני כבר מייגעת וגם הכל נובע מפרשנות. בדיוק כפי שTAURUS רואה נימה פוליטית בשירים של יודה ואני לא רואה שום דבר פוליטי- ככה גם כאן, הכל קשור לפרשנות אישית וגם למטען שמביא איתו האדם.אני רואה אופטימיות אפילו ב"חכי לי סלוניקי" כשבעצם נשאר שריד שיבוא לבקר בעיר. כנ"ל גם ב"רומאו" (ליז בטח יכולה להגיד על זה כמה מלים)כשמי ששר/ה (תלוי איזו גרסה שומעים) מבין שהאהבה היתה טובה אבל נגרמה ועכשיו הוא/היא במקום חדש ואחר ויש בזה מעין השלמה עם הנסיבות. ועוד ועוד. לגבי אובדן- לא בהכרח מדובר באובדן חיים כמו שאסף אמר, ישנם אובדנים הרבה יותר עמוקים ממות כי במוות ישנה מין השלמה לדעתי (כולנו נמות? וואו אני ממש אופטימית היום). מה שעולה לי כרגע לראש זה הסיפור על איזה בחור שפעם הכרתי שהוא ואחיו התאום כבר 10 שנים בארץ, הם הגיעו מלטביה. הבחור הזה מוכשר בתורה בלתי רגילה והוא סיפר לי שאמא שלו מעולם לא היתה בארץ ככה שהוא לא ראה אותה משהו כמו 6 שנים. אז אני אומרת- יש לו אמא! אבל היא לא איתו מכל מיני סיבות וזה ךדעתי הרבה יותר קשה מבחינות מסוימות לפחות, מאשר לאבד הורה שנפטר. אני חושבת שעצם זה שיודה ממשיך לשיר אחרי כל מה שהוא עבר מעניק הרבה עידוד למי שמוכן לקבל אותו. ואסף אני דווקא לא חושבת שמדובר בחמלה כי עם כל הכבוד מי שלא חווה אובדן לא יכול להרגיש כמו מי שכן. גם אני שהייתי בוכה על כל חייל ו כל חיים שנלקחו, לא יכולתי לפני שנה או שנתיים לרדת לסוף התופעה של אובדן או אבל. אין מה לעשות, יש מתבים שרק מי שעבר אותם יכול להבין ולהזדהות ואני חושבת שמי שמתחבר כל כך ליודה ולכאב שלו (הרי מה? הוא לא חתיך (אקסיוז מי שירן!!), אין לו קול מדהים, אין לו שירי קצב להמונים)זה מי שחווה משהו דומה. ואני לא מדברת על אנשים שיכולים להנות מהשירים שלו זה כל מי שיש לו קצת טעם טוב יכול להנות אני מדברת על לרדת למשעות הדברים. זו דעתי בכל אופן. ודבר נוסף שכל מי שאוהב את יודה שרוט כבר אמרתי?

 

[גנב באפילה]

אני לא אמרתי

אובדן חיים התכוונתי לכל אובדן שהוא (אובדן דרך,תקווה,שאיפה וכו') ולא הבנתי את ההקשר לחמלה וחוויה לאובדן שיר כמו נמס בגשם הוא מלא צער על עולם שאין בו חמלה(ובמידת מה גם גנב באפילה)וזה לא קשור לאובדן ולדעתי לא צריך לחוות דבר דומה כדי להזדהות עם יודה ועם האמנות שלו השירה שלו נוגעת בי במקום הכי עמוק ופנימי שלי ואני לא יודע אם חוויתי כאב דומה לשלו או לא