האם הייתם משנים משהו באבהות שלכם? במקרה של האמהות כנ"ל? האם אתם מתחרטים על התנהגות או דיבור כלפי הילד,עצבים אולי? אצלי היו כמה מיקרים שידעתי לזהות שכ"כ הצטערתי שנאמרו וישנם כאלה שאפילו התנצלתי בגינם. מה איתכם?
שנעשתה טעות ללמוד ממנה ולא לחזור עליה הרבה פעמים אני עוצר את עצמי מלחזור על טעויות שאני הוא סביבתי עשו לפעמים זה מצליח לפעמים לא אבל חשוב ללמוד מטעויות
חוזר על הטעות לעיתים רחוקות כן אבל משתדל מאוד למנוע את זה מנסה לזכור את ההרגשה אחרי וזה מרגיע אותי אך לעיתים זה עובד ולעיתים לא אנו סך הכול אנושיים וזה בסדר לטעות וזה מחייב ללמוד מהטעות
קורה שאני תופס את עצמי אומר משהו שהיה עדיף שלא הייתי אומר, ואני אכן מתנצל עליו. במקום לחשוב על כל הדברים שאמרתי והיה עדיף שלא הייתי אומר, היתי רוצה לשפר את היכולת הזו לתפוס את עצמי ולהתנצל בזמן.
מבינה שאצל ילדים הכל משתנה לא להלחץ, שום דבר לא כזה טוטאלי אצל ילדים לשחרר לחץ ולהנות יותר מהאמהות לזרום עם פתרונות יצירתיים ולהבין שילדים משתנים כל יום וכל יום יש הפתעה אחרת.