טוב, רגע
מהלעשות, צריך גם לעבוד לפעמים אז קודם כל לפינת המיתוס המנופץ: מה שנהוג לכנות "חוק ניקוד ההברות" (סגורה/פתוחה, מוטעמת/בלתי מוטעמת, תנועה קצרה/ארוכה וכו') על ארבעת חלקיו, הוא חוק בערבון מאוד מוגבל. רק פינה אחת שלו (הברה סגורה בלתי מוטעמת-תנועה קצרה) עובדת באופן כמעט מושלם. כל שאר הפינות של המרובע הזה מרובות חריגים, וקשה לסמוך עליהן בניקוד מילים לא מוכרות. דבר שני: אין בעברית משקל כגון זה המבוקש פה: XaXXa מלעילית (X=עיצור כלשהו), וכאמור: במבה אינה ראיה, וכך גם אחלה, בעסה, חפלה ודומותיהן. כלומר אין ממש לְמה להקביל את ההמצאה הזאת, אם רוצים לנקד. המילה היחידה, כמדומני, שנהגית כך (וגם נכתבת ומנוקדת) היא לַיְלָה, וגם היא למעשה צורת משנה של לַיִל. אפשר להוסיף עליה גם צורות עם ה' המגמה כמו: אַרְצָה, בַּיְתָה, מַעְלָה*. וכשם שכל אלה מנוקדות בפתח באות הראשונה, כך לדעתי צריך להיות דינה של תַּלְמָה (פתח, שווא, קמץ) *במקרא אפשר אמנם למצוא אותן גם בקמץ, אבל זהו מצב מיוחד הקשור בטעמי המקרא ואכמ"ל