שאלה אסטרונומית

[אנונימית1125]

שאלה אסטרונומית

שלום,
משהו כאן יודע אם לכל כובי הלכת ביקום יש יום ולילה או שיש כוכבים שמוארים תמיד מכל כיוון?
תודה מראש

 

[Schrodingers Dog]

הסבר

יש כאן 2 שאלות. השאלה הראשונה היא האם יש כוכב לכת שמוקף כוכבים שמאירים עליו. אז רוב הכוכבים בכל גלקסיה הם מבודדים ויש מרחק רק ביניהם. בגלל זה אנחנו רואים אותם בשמים כנקודות קטנות והם לא מאירים עלינו כמו השמש.
&nbsp
השאלה השניה נובעת מזה שאצלנו יש יום ולילה כי כדור הארץ מסתובב במהלך הקפתו את השמש. אז השאלה היא האם כל כוכבי הלכת מסתובבים? התשובה היא כנראה שכן וזה בגלל התהליך שבו נוצרים הכוכבים וכוכבי הלכת - קריסה של ענן אבק לכוכב וכוכבי לכת והמעבר של תנע זויתי מהענן אל הגופים שנוצרו.

 

[AnarchistPhilosopher]

שאלה מעולה שיכולה להוביל למאמר מעניין.

כדי ששני ההמיספירות של כוכב הלכת יוארו הכובב לכת צריך לנוע בין שני שמשות כל הזמן וגם צריך שהמרחק יהיה מספיק קרוב לשמשות כך שתהיה לנו הארה כמו בכדוה"א, כי בלילה לא חשוך לגמרי יש עדיין כוכבים אחרים שמאירים רק שהם רחוקים מידי מאיתנו כדי שזה ייחשב יום.

לא ברור לי איך להתחיל ומה לחשב פה.

נ.ב
יכול להיות שיש עוד הנחות שלא לקחתי בחשבון פה, אבל שאלה מעולה.

 

[guprnds]

פלנטה קטנה

היושבת בנקודת לגרנג' בין שמש ופלנטה גדולה עשויה להיות מוארת בכל חלקיה כל העת (אם כי בעוצמות אור משתנות).
פלנטה הסובבת מערכת כפולה/משולשת/מרובת כוכבים תהיה קרוב לודאי מוארת כל העת.
פלנטה סביב כוכב החבר בצביר כדורי (אם יש פלנטות כאלו) - קרוב לוודאי ששמיה יוארו חזק מאוד גם בלילה וגם ביום...

 

[AnarchistPhilosopher]

אם הכוכב לכת מואר כל הזמן אז אין שם יום ולילה...

נראה לך שיש פלנטות בפולאריס?

מעניין, עכשיו קראתי את הערך העברי של כוכב הצפון
https://he.wikipedia.org/wiki/כוכב_הצפון

ד"א, החל מאיזה מרחק קובעים שיש לנו מערכת מרובת כוכבים ולא סינגלטון? הרי כוח הכבידה של פולריס או כל כוכב אחר משפיע גם על השמש שלנו, אולי הוא זניח (מבחינה מתמטית זניח זה מונח מעורפל גם ככה, אני בטוח שאפילו הפרעה "זניחה" בכוח הכבידה מצד פולריס יכולה להשפיע על השמש...

לחיות במקום שמואר כל הזמן זה כמו לחיות עם בטריה שלא נגמרת, השפן של אנרג'ייזר קטן על מי שחי שם.

 

[guprnds]

מערכת קשורה

היא מערכת עם אנרגיה מכנית שלילית (כאשר האנרגיה הפוטנציאלית נלקחת להיות אפס באינסוף).
לכן כאשר האנרגיה הקינטית קטנה מהאנרגיה הפוטנציאלית אז המערכת קשורה, ואנו מדברים על מערכת מרובת כוכבים.
אם אין מניעה שמערכת משולשת (למשל) תכיל פלנטות במסלולים יציבים אז סביר להניח שעל חלק מהפלנטות הללו תמיד תזרח לפחות שמש אחת.
במקרה זה יש צפי לשינויים עצומים בטמפרטורה (בין מצב של שמש אחת בשמיים לשלוש שמשות, למשל) מה שמפחית את הסיכוי להתפתחות ביוספרה.
אבל כרגע כל זה לא יותר מספקולציות...