שאלה - אשמח לשמוע מנסיונם של אחרים/ות

התוהה13

New member
שאלה - אשמח לשמוע מנסיונם של אחרים/ות

אני חד הורית, אימצתי ילד לפני 9 חודשים, היום הוא בן 2.8. בעוד ארבעה חודשים - כשהילד כבר יהיה איתנו שנה - אני אמורה לנסוע ל-5-6 ימים לחו"ל, לבד. אני מאד חוששת. האם למישהו יש
המלצות/עצות או סתם חוויות לספר על איך זה להיפרד מילד מאומץ בגיל כזה, בשלב כזה? תודה!
 

אבי351

New member
אני את האמת לא הייתי עוזב אותו בשלב הזה

ומה עוד שאת אם חד הורית שהפרידה כעת תהיה לו קשה מאוד אני גם אב חד הורי.אלא אם כן מישהו נוסף גר אתכם בבית כי את כותבת הילד יהיה איתנו.....ואז המצב יותר פשוט מעט
 

יסמין@

New member
מאוד מסכימה

לדעתי כדאי עשות ממש ממש ממש הכלללללל כדי לא לעזוב אותו לבד. אין שום דרך להעביר לילד בגילו את הקונספט של כמה ימים ועלולות להיות לכך תוצאות שליליות לאורך זמן. האם יש אפשרות שתקחי אותו איתך? אם את יכולה לנסוע עם מישהי/ו שי/תעזור זה עדיף. אבל לדעתי כל אפשרות - כולל היקרות והלא נוחות ביותר - עדיפה על פני השארתו בלעדייך למספר ימים גדול. ועבורו זה יהיה זמן ממושך מאוד בלי אימא.
 
דעתי כשל אבי ויסמין

יצא לי בעבר לטפל בקטנטן שלקח פרידה מהסוג שאת מתארת מאד קשה ורחוק ויכול היה להתאושש רק עם תהליך טיפולי מיטיב.
מאומצים רגישים יותר מאחרים לפרידות.לפעמים יש תנאים מקלים,נניח כשהילד מפתח לסבתא יחס דומה מאד לזה שמפתח לאמא .
אבל אם אלייך הוא קשור באופן מובהק...הייתי מציעה על פניו או לקחת אותו איתך אם את יכולה,או לדחות את הנסיעה לזמן שבו יהיה גדול יותר.
 
כאמור, אם אפשר להימנע, אך לא תמיד אפשרי. אז:

פיצקי אצלי באותו הגיל ואותו הזמן יחדיו ומאז הגעתו נאלצתי לטוס ל2 פגישות עבודה:

נסיוני:
1. לקצר ככל האפשר - בטיסה הראשונה שהיתי לילה אחד בחול בשניה הצלחתי לחזור תוך 24 שעות מהמראתי. עשיתי הכל בכדי לתאם הפגישה שתתאים לפגישות ונמנעתי ככל האפשר מטיסות המשך שמאריכות הכל (מה שהאריך את הטיסה הראשונה)
2. עלתה האפשרות שיטוס איתי - הורדתי מעל הפרק בשל הטירטור, היציאה מהשיגרה והצורך לפיתרון במהלך הפגישה
3. לישון בבית - דאגתי שפיצקי יישן בבית ולא אצל הסייעת האהובה עליו שעזרה לי. כדי לשמור ככל האפשר על סביבה יציבה
4. אנשים מוכרים מאוד בסביבה - במקרה שלי - סייעת מהגן שעוזרת לי פעם בשבוע בקביעות בהוצאה מהגן ואחותי. אליהן הצטרפה חברה טובה שהוא מכיר ואוהב
5. שליטה ויידוע - מיספר שעות לפני הטיסה (בשני המקרים טסתי לפנות בקר - אז כשעה - שעתיים לפני שהלך לישון): לספר. אמרתי לו שאני אטוס במטוס ושאני אחזור מהר, ואני אוהבת אותו. הסברתי לו מי יהיה איתו בבית כשיתעורר. למחרת במהלך היום הזכרתי בגן שיגידו לו מי אוסף אותו מהגן.
6. מתנה - השארתי מתנה קטנה שיקבל ממני לפני שהולך לגן ועוד אחת לפני שהולך לישון מאמא שאוהבת ומתגעגעת אליו. כמובן שגם הבאתי מתנה מהמטוס
7. מנטרה - היה איזה מישפט שהיה כמנטרה שחזרה שאני אמרתי וגם מי שטיפל בו אמר שוב ושוב - אמא טסה במטוס ותחזור מהר, אמא אוהבת אותך ומתגעגעת. אחותי אמרה שכאשר חיפש אותי - וזה היה חיפוש רגוע ולא היסטרי - המישפט החוזר הזה עזר מאוד.

הנסיעות חלפו - אחרי הנסיעה הראשונה הוא כעס בפעם הראשונה כשפגש את מי ששמר עליו כחושש שמא אטוס שוב, הכעס חלף לאחר מיפגש אחד
הנסיעה השניה חלפה ללא הכעס הזה.
לא ניצפו שינויים בדפוסיי שינה או אכילה, הוא קצת הרביץ בגן סביב הנסיעה השניה. וזה חלף יום יומיים אחרי חזרתי.

בשני המקרים כשחזרתי הוא רץ אלי אבל ברגע האחרון סטה והראה לי משהו שעניין אותו (מחסום ניפתח ויונה שעפה בפעם השניה) - התנהגות אופיינית לו בשעת התרגשות כלשהיא. בהמשך - בשעת ההשכבה סיפרתי לו שוב שהייתי במטוס והתגעגעתי אליו כל הזמן. הזכרתי לו שוב שאנחנו משפחה לתמיד (חלק מהטקס הקבוע שלנו) וכהרגלו הוא השלים את המילים הקבועות שלו


כאמור - אני עושה מה שאפשר כדי לא לטוס, אך כשאין ברירה, אין ברירה וחשוב שתקשיבי לעצמך.
יהיו אלו בסביבה שיצקצקו בלשון על שאת טסה ויהיו אלו שכלל לא יבינו את הבעיתיות בטיסה.
את היחידה שיודעת ומבינה ומכירה את הילדון והמצב

המון בהצלחה
 

התוהה13

New member
תודה רבה על כל העצות!

כיוון שאני צריכה לטוב לארה"ב, אי-אפשר בפחות מ-5 ימים - זה הכי קצר - וגם לי זה נראה הרבה. גם אני חשבתי שלטוס איתו יהיה בעצם הכי גרוע, בגלל שינוי השיגרה, שינוי האנשים, הטרטור, והעובדה שגם שם אהבה בעצם עסוקה מאד רוב היום... אולי אבטל, אבל אני עוד מתלבטת...
 

יסמין@

New member
לאור מה שסיפרת עליו

(הגיל שלו, משך הזמן שהיה בבית הילדים, משך הזמן שהוא איתך, משך הזמן של השהות בארה"ב ועוד) נראה שהכי טוב לו מכל הבחינות להיות עם אימא. לא משנה היכן, לא משנה הנסיבות, לא משנה אם מדובר בטיסה ובשהות בארץ אחרת. העיקר להיות איתך. פשוט להיות איתך. כל השאר הרבה פחות חשוב. לעומת זאת, נראה לי שלהיות בלעדייך במקום הכי נפלא בעולם ובתנאים הכי נוחים - זה הרבה הרבה פחות טוב עבורו.
 

עלמה88

New member
מסכימה

ובעבר נהגתי כמוך
אבל אני חייבת לומר שאם יש דרך להימנע מנסיעה בשלב זה - עדיף.
אם חייבים לנסוע עוד דבר שעשיתי השארתי מכתב ומתנה קטנה לכל יום וגם "טבלת יאוש" בה הוא סימן את הימים שעברו
 
למעלה