שאלה: אתם מרגישים שבימים אלו אתם

[gal33]

שאלה: אתם מרגישים שבימים אלו אתם

פונים יותר לאוכל מבימים רגילים? והאם המאכלים אליהם אתם פונים גם הם שונים? נראה לי סתם מעניין לדבר על זה, כי הנה הזדמנות עבורנו לשבור התניה בין מצב חרדה להרגלי אכילה מסויימים שאינם רצויים. אני למשל, שמתי לב שהעצבות בימים האחרונים יצרה אצלי צורך מלאכותי במתוק. כאילו המתוק ירגיע את העצב בפנים, ימתיק את הגלולה המרה. פחות רצון לאוכל אמיתי ויותר צורך בנשנושים. אני מנסה לעבוד על הצורך הזה עם ריבות ממותקות להחריד, מסטיקים עם ממתיקים מלאכותיים, סוכריות מותר - אננס בייחוד. מה איתכם? גל

 

[רונית-1]

אני מנסה עדיין להבין את הקיבה

החדשה שלי ללא חצי מטר מעי גס... ובינתיים נראה שהמצב ממש טוב. אני מסוגלת לאכול רק כמויות קטנטנות כמעט כמו אחרי הניתוח הראשון שלי. תחושת השובע באה רק לאחר הרבה לעיסות של מעל רבע שעה אכילה. אבל תחושת המלאות היא לאחר מספר בודד של לעיסות, מה שגורם לי להפסיק לאכול ולחזור שוב לאוכל לאחר שעה. אני אוכלת ארוחות קטנות כל 3 שעות כמעט.כך שהנס קפה בבוקר נחשב לארוחת ענק. אחר כך מלפפון בקליפתו לוקח לי חצי שעה לגמור וארוחת הצהריים שלי היום למשל זה איטריות מוקפצות עם חזה עוף וירקות , גיליתי שאם אני אוכלת פחממות בארוחה תחושת השובע נמשכת לשעות ארוכות יותר. אחר כך פרי אחד אגס תפוח או תפוז. לארוחת ביניים אוכל 2-3 עוגיות אחר כך אשתה כוס מיץ פירות כל שהוא ולארוחת ערב אם אהיה עדיין רעבה אוכל מרק ירקות עם עדשים מה שמאד משביע וממלא. אני בסך הכל לא אוכלת הרבה וממש טוב לי עם תחושת הקלות הזאת בקיבה שונאת את תחושת הכבדות לאחר ארוחה גדולה. מקווה שאתמיד באכילה הזאת לאורך זמן. האכילה שלי לא מושפעת ממה שקורה מסביב היא מושפעת יותר מטלטלות רגשיות אישיות של מה שקורה לי בחיים, ואז אני פשוט אוכלת יותר. מכיוון שמתוק זה לא הכאפ אוף טי שלי אין לי בעיה עם זה. גם היכולת שלי לבשל בימים אלה מוגבלת כך שאין לי ממש פיתויים בבית שבפניהם אני צריכה לעמוד. לא אתנגד למישהוא שיפנק אותי בתבשיליו כמובן, קצת בשר על העצמות האלה לא היה מזיק.

רונית

 

[רונית-1]

תיקון מה שהוסר היה חלק מהמעי הדק

 

[sure16]

ממש כך! מהניתוח לא נישנשתי כמו...

שאני מנשנשת עכשיו!ממש אסון! מצאתי את עצמי מפצחת גרעינים,פשוט הושטטי יד לצלחת שעל השולחן...ומכאן להתנהגות שאר דיירי הבית:הם אמורים לעזור לנו בשמירה על אכילה נכונה,נכון!אבל נראה לי שזה ממש לא בראש שלהם!הרגלי האכילה השתנו בעיקבות המצב אצל כולם...נו!עוד דרך לחסל אותנו,פשוט לפטם אותנו למוות...

 

[1osnatv]

sure אגלה לך סוד מה שקרה לי בשבת

הקיצקר בשבת פיצחתי לי גרעינים להנאתי ונישנשתי ממתקים מה שקרה בניגוד אליך דיירי הבית אצלי כולל בעלי אמרו לי "אבל אמרת שאסור לך לפצח " וכל מיני כאלה משפטים מה שצריך לעזןר נכון? אז לא אני החזרתי להם ב-אל תתערבו לי מה שלא היה בסדר מצידי הנה מושיטים לי עזרה ואני עוד כועסת חשבתי וחשבתי ולפתע אמרתי לבעלי אם אתה רוצה לעזור לי אז מה אתה קונה גרעינים? נו טוב פה התחילו הענינים מה בגללך אני צריך לא לאכול וכן הלאה אז איפה העזרה? מה לעשות החלטתי שאני צריכה לעבוד על הקטע או שנריב שלא יהיו קניות כאלו-או שאני משתלטת האם אני צודקת?

 

[gal33]

אם יש דבר שנראה לי שדיירי הבית

ימשיכו לעשות לי עד יום לכתי אל הקבר, זה להתסכל לי בצלחת ובתוך הפה. לא לטוב ולא לרע, פשוט כך. כן מצב לא מצב, כן בטחון לא בטחון, מה שאני אוכלת ואיך, תמיד מעניין.

 

[שלומית ב]

אני לא מרגישה שהמצב משפיע

על האכילה שלי. אני מרגישה מידי פעם שינויים בעצמת הדחף לאכול - אבל לא מצליחה לקשר את השינויים האלה עם ארועים חיצוניים - לא כלליים ולא אישיים. כרגע אני דווקא בתקופה טובה. לגבי נשנושים: אני אסרתי על עצמי לחלוטין לאכול מחוץ למסגרת הארוחות. זה לא בגלל שאני גיבורה וחזקה אלא להפך: הניתוח שעשיתי לא עוזר נגד נשנושים. אני לא יודעת להפסיק, אז אסור לי להתחיל. אני לא יודעת להבחין בין מלפפון לעוגיה - אז אסור לי לנשנש אפילו מלפפון. אני מרשה לעצמי פינוקים - אבל הם משולבים בארוחות ומוגדרים מראש. אולי זה נשמע לכם ספרטני - אבל אני לא מסוגלת (בינתיים לפחות) להתמודד בצורה אחרת. שלומית.

 

[gal33]

הי שלומית, זה ממש לא נשמע לי ספרטני

זו שאלה שהעסיקה אותי רבות, מדוע עם סיגריות הייתי מסוגלת לאחר 10 שנות התמכרות קשה להפסיק ביום אחד וזהו. דוקא בגלל שאני יודעת שאני מכורה, סיגריות לא קיימות יותר עבורי, לא אחת ולא שאכטה ולא כלום, כי אני יודעת שאם תהיה שאכטה תהיה גם פאקטה. ואילו באוכל, היום אני לא מסוגלת לעשות זאת. בעבר כן הייתי מסוגלת להיות כזו פאנאטית, בכל מיני דיאטות שומרי משקל למיניהן, אך בשנים האחרונות לא הייתי מוכנה למין עונש שכזה, רציתי למצוא פתרון לחיים רגילים. התקווה היא, שהיום נראה לי שמצאתי. אם איסור מוחלט עוזר להתנזר, אז בברכה, הרי אין מדובר במשהו שפוגע בך. בהצלחה לכולנו, גל

 

[1osnatv]

אני לא מרגישה כך אבל יש לי ימים

גל אני למשל לא מרגישה דוקא בימים אלו בגלל המצב. מה שכן כמה ימים לקראת המחזור כן יש לי צורך בנישנוש כאילו המתוק מרגיע אותי כאילו שזה חסר בגוף למשל שבת האחרונה פיצחתי להנאתי גם גרעינים וגם מתוקים ויש לי את ההרגשה שעדיין אני לא בקטע של השתלטות מקצועית על עצמי ואני מקווה שזה יעבור משתדלים לפחות

 

[gal33]

כל השנים שלי בתור בחורה, אף פעם

לא הבנתי את התקפות המתוק האלה לפני מחזור, ובכלל את כל יתר התופעות עליהן נשים דיברו. נראה לי שאצלי הכל התחבא מאחורי מעטה של קילוגרמים. מאז 20 הקילו האחרונים הצטרפתי למשפחת הנשים ובגדול, ממש מרגישה דחף מאוד חזר למתוק ביום שלפני. גל

 

[רוייקו]

אצלי הכל כסדרו דווקא: רעב מתמיד ..

אוכל אוכל רגיל.. אורז, עוף, לחם, ירקות. ירקות אני אוהב על כל צורותיהם. לא מצאתי שהלחץ והמצב המסובך גורם לי לצרוך זן ספציפי של מזון...

 

[אורית א.ס.]

אצלי קורה שבמצבי לחץ

אני לחלוטין לא מצליחה למקם את עצמי, ולא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי........ (ואל תגידו לי שיש את הסטודיו - כי אני יודעת ואתמול גם ניצלתי אותו להרגעה.)אבל כן, כאשר יותר לחוץ ואני לא מוצאת את עצמי אני מתחילה להסתובב סביב המקרר, נשנושים, ו.....לפעמים "כדי להוציא את הג´ננה" מהמח אני מתחילה לאפות באטרף....... אין לי ממש מושג למה, אבל זו צורת רגיעה שלי כבר המון המון שנים. (ולכן לדרומי היו עוגות ועוגיות כשהוא הגיע לכאן). מה שקורה - שכשהעצבים/לחצים/הורמונים ובטח ניתן להכניס לכאן עוד רשימה של תרוצים שונים ומשונים מתחילים לעבוד - אני עדיין לא יודעת לא להתחיל לאכול. וזה לא תמיד מתוק......אבל תמיד משמין. אורית

 

[gal33]

השבוע הודיתי בפני עצמי בעצב מה

שנראה לי שאצלי בבית בחיים לא תוכל לנוח לה קופסת עוגיות סתם כך. לשם אני שואפת, לשפיות הזו, שתעמוד לה קופסת עוגיות על המדף והיא לא תפריע לי, שהיא ואני נגור יחד בכפיפה אחת תחת אותו גג, בשלום ולאורך ימים. זה כל כך ביתי, ריח של בישולים ואפיה נישא בחלל הבית, נראה לי שבני משפחתי לעתיד יצטרכו להסתפק בריח הבישולים. אז הקיצר, אני מקנאה על היכולת!! מי יודע, אולי פעם... never say never

 

[אורית א.ס.]

הי גל.....לא אמרתי

שאני והעוגות/עוגיות חיים תמיד בשלום אחד עם השני. רק לפעמים. אורית