שאלה באשר לאופן טיפול נאות בשאור

[דמיתר]

שאלה באשר לאופן טיפול נאות בשאור

לצורכי אפית לחם שאור, אני מגדל בצינצנות אטומות, במקרר, מיני שאור שונים. עד כה אני נוהג להאכיל את חיות המחמד האלו בקמח (שיפון או לבן, בהתאם לטיב השאור) ובמים מינרליים. מים מינרליים - משום שנאמר כי הצטברות כלור המצוי במי הברז,עלולה להמית את השמרים. היום, הציע לי חבר לנהוג כפי שמכינים מים לאקווריום: מניחים מי ברז בקערה גדולה, ואחרי הלנתם אוספים בבקבוק את השכבה העליונה. הכלור, לפי הסברו, מתנדף לו לאויר והליכלוכים שוקעים והרי לך מים נכונים להזנת שאור. אגב, כפי שידוע לי - מים מזוקקים אינם נכונים אף הם מאחר וחסרים בהם מינרלים הדרושים לשמרי השאור... מה-אתם-אומרים?

 

[judi1]

הי דוד..

רוצה לחשוב איתך יחד.. * אם השמרים שאתה מגדל באים מן האוויר (כמו בשאור סן פרנציסקו לדוגמא), הרי שהם זקוקים לחמצן. אז למה צנצנות אטומות? אולי הסרת השכבה העליונה ממים שעמדו חשופים ,פשוט, נועדה לספק להם שיכבה עשירה יותר בחמצן? *ולמה לא טוב לך עם המים המינרלים? ..לגבי התפחת שמרים הם נמצאו יעילים יותר ממים רגילים... *מים מזוקקים יהרסו את התאים זה ברור. בגלל האוסמוזה הם יחדרו פנימה ויערערו את שווי המשקל של התמיסה התוך תאית. *ועוד הערה: לא כל ליכלוך שוקע. ישנם "ליכלוכים כימיים" שהם חומרים מסיסים במים. אלה לא ישקעו כי הם מחוברים בכוחות חשמליים אל חלקיקי המים. *לגבי הכלור, אני לא משוכנעת שהוא מתנדף. מנסיוני, כשהמים הירושלמים עשירים בכלור,לא עוזר שהם עומדים יממה שלמה בבקבוק..הטעם הבלתי ניסבל שלהם ההופך אותם לבלתי ראויים לשתיית אדם..נותר בעינו..גם אחרי הרתחה.. ..מבטיחה לבדוק את סוגיית הכלור בהקדם. ביי.

 

[judi1]

וטעיתי לגבי החמצן.ברור שצריך לכסות.

 

[דמיתר]

מי ברז כי הם זמינים כלכך...

ואם ההליך אכן משחרר אותם מהכלור - אעבור להשתמש בהם, ללא ספק. להכנת בצק אני משתמש ישירות במי הברז הטובים (בלי ציניות)המסופקים לנו כאן. ממתין בצפיה לפסק הדין לגבי נידוף הכלור. אגב, היש מבחן לקמוס פשוט שיכול להצביע על אחוז הכלור שבמים?

 

[טעים מאד]

בדיון קצר שהתקיים מול המחשב הוחלט:

במי ברז באזור הדרום יש 300 - 500 מ"ג/ליטר מלחים. רוב המלחים הם כלורידים ולכן לצורך העניין זה ריכוז הכלורידים במים. לגבי הכלור החופשי במים הוא מוחדר למים לצרכי חיטוי, מכאן השמרים יפגעו גם הם. הכלור מגיב עם המים ויוצר תמיסה היפו כלורית שגם היא מחמצנת חזקה. החומצה הזו אינה נדיפה. האמצעים המקובלים: איוורור או הרתחה מסוגלים להוציא רק חלק מהכלור. סכום דיון עם האוזבקי: חבל"ז לאוורר, הכי יעיל באופן יחסי להרתיח. אגב, במים מינרלים אין כלור חופשי אלא רק כלורידים שהם חלק מהמלחים של המים.

 

[טעים מאד]

ושופ מה מצאתי באתר של מקורות:

בתשובה לשאלה לגבי טעמים במים הם ענו שהטעם נגרם ע"י חומרי חיטוי והרתחה של 5 דקות תגרום להרחקת הכלור ברמה שלא מורגשת ובהמשך הם כתבו שיש לשמור את המים מכוסים דבר שאומר שרמת חומר החיטוי מאד נמוכה.

 

[דמיתר]

אני מניח שהמסקנה - מים מינרליים

לשאור. תודה!

 

[judi1]

כלור במי שתייה..../images/Emo129.gif

אז ככה.. אם אתה משאיר את המים לחמש יממות בקנקן פתוח.. הכלור אמור להתנדף מהם עד תום. ניתן לוודא שהמים נקיים מכלור, באמצעות בדיקת מעבדה פשוטה, על ידי אינדיקטור. ריכוז הכלור, המוחדר למטרת חיטוי.משתנה על פי אזור המגורים. טווח הימים שנתתי לך מותאם לאזור הדרום. הרתחה , הורגת חיידקים . אך אינה מסלקת את הכלור מתוכם. לעומת זאת: סינון באמצעות פחם פעיל טרי, דהיינו בלתי רווי סופח אליו את הכלור וכן כל חומר אורגני המומס במים. אי לכך, זה יכול להכשיר לך את מי הברז לגידול השאור, כמו שזה מכשיר לי את המים הירושלמיים לקפה שלי..

תודתי למהנדס אברום בן יוסף שהאיר את הנושא בפני.

 

[השף הלבוש]

האמנם? ../images/Emo12.gif

אני נוהג להרתיח את מי הברז (אני גר בת"א, ואלה בדר"כ מי המוביל) בכדי להיפטר מהכלור ומהקלציום (המים משמשים אותי להכנת בירה: הכלור רע לשמרים והקלציום רע לטעם). כיום אינני נוהג לבדוק את איכות המים לאחר ההרתחה, אולם בפעמים הראשונות מסרתי את המים לבדיקת מעבדה ונמצא כי נפטרתי מ-80% מהכלור ולמעלה מ-50% מהקלציום. אגב, אני מסכים אתך בהחלט לגבי יעילות הסינון בפחם פעיל: את מכונת האספרסו אני מזין רק במים שעברו בריטה.

 

[judi1]

נכון שהרתחה מפחיתה את אחוז הכלור

החופשי במים,כי החוק הפיסיקלי הוא שמסיסותו של גז יורדת עם עליית הטמפרטורה. מסיסותו של הכלור במים די נמוכה, ויורדת עוד יותר עם ההרתחה, כך שהוא מתנדף לאוויר. יחד עם זאת משהו מממנו נותר.ותלוי מה היה הריכוז ההתחלתי במים. ולא לשכוח מה שנאמר כבר על ידי משהו טעים, שחלק מהכלור הפך לחומצה: היפוכלורית: HClO וזו אינה מתנדפת ממנו.