קצת סדר בבלגן...
אז קצת סדר בבלגן.. אשתדל להשתמש בשפה פשוטה, עם "המומחים" הסליחה. ה- "ארס" הינו קבוצה של חלבונים שונים הפועלים על מערכות שונות בגוף; ציטוטוקסים- ממיסי רקמה, גורמים לתהליך של פגיעה ברקמה ו"נמק" או נקרוזה באזורי ההקשה המוליטיים- פוגעים במרכיבי דם שונים, וכושר נשיאת החמצן של הדם וחנק ברמה התאית. נוירולוגיים- משפיעים על מערכת העצבים אנפילקטיים- גורמים לתגובה אלרגית בד"כ הרחבה ניכרת של כלי דם. "נסיוב" הינו נוגדנים שהופקו ע"י הזרקת ארס בכמויות קטנות לחיות המשמשות לכך (יונקים שונים: כלבים סוסים חזירים...), החיות הללו המגודלות בתנאים טובים מפיקות בדמם נוגדנים כנגד הארס. כחלבון ממקור אנימלי אורך חיי המדף שלו מוגבל ויש לשמרו בקירור. עכב כך מוחזקים בארץ נסיובים רק למינים ששכיחות ההקשה והמוות מהם גבוהה, בעיקר צפע ארץ ישראלי. לגבי שאר המינים- בצורה מצומצמת עם בכלל. וזאת עכב עלויות ההפקה וההכנה והאחסנה. הטיפול הבקשה הוא בד"כ סיסטמי תומך בכשדי לאפשר לגוף להלחם הארס- נסיוב אינו תרופת קסם וגם להחדרת חלבון זר לגוף- נוגדנים ממקור אנימלי יש השפעה לא טובה על הגוף. הנסיוב ניתן ב- "מנות", עלות "מנה" נע בין 5000- ל -50000$ למנה, יש צורך במספר מנות לטיפול. במקרים רבים מיובאים ע"פ צורך נסיוב של מינים קרובים מאותה משפחה מחו"ל. במקרים כאלו נדרשות מנות רבות לפעמים עשרות. הנסיובים מאותרים ומוטסים לארץ וניתנים בבתי החולים. רוב מקרי המוות מהכשות נחשים הם של צפע, שלו דבקה יש נסיוב. לגבי שרף אין גדי, מיקום שיני הארס ואורכן גורמות לנחש להכיש "הצידה" כך שאחיזה לא נכונה של הנחש בצווארו כפי שמוחזקים רוב הנחשים הארסיים יכולה להסתיים בהכשה, כפי שגילה פרופסור הניריך מנדלסון שגילה את המין, הוכש וזכה לספר על כך בזמנו. בברכה דוד נ.ב.- לכותב תואר שני בפתולוגיה.
