שאלה בבקשה

[שוקי בקבוקון]

שאלה בבקשה

היי, בעברית נסמך שסומכו אינו מיודע- לא מיודע ("פקיד בנק" לדוג'- הפקיד לא מיודע) האם בערבית נסמך שכזה (שסומכו אינו מיודע) נחשב למיודע ? פקיד בנק השתתף בישיבה. האם ""פקיד" צריך לקבל דמה או דמתן? ושאלה נוספת- לגבי "בישיבה", האם זה מושא ישיר? כי אני זוכר ששמעתי שמושא ישיר זה רק "את..." ואם זה לא- איזה ניקוד יקבל "בישיבה" ? תודה חג שמח

 

[שוקי בקבוקון]

אה אופס ! "בישיבה" זה אחרי מילת יחס

 

[שוקי בקבוקון]

ושאלה נוספת

האם המשפט הבא נכון ? ואם לא, אשמח אם אפשר לתקן לי אותו... שם תואר שהוא לוואי לשם עצם זוגי- ינוקד גם הוא באותה סיומת זוגי של שם העצם שאותו הוא מתאר, גם אם השם הזוגי הוא רשמב"א תודה שוב!

 

[ליאור ברדי]

המשפט נכון.

 

[ד ו ב ש נ י ת 34]

רק תיקון קטן

כתבת - "...גם אם השם הזוגי הוא רשמב"א" משפט זה לא מדוייק בניסוח, זוגי זה לא רשמב"א רשמב"א מונים מכמות של 3 ומעלה...וזוגי זה 2 אין קשר בין זוגי לרשמב"א - שתי מערכות נפרדות. חוקי הזוגי אינם חלים על רשמב"א ולהיפך.

 

[ליאור ברדי]

תשובות:

כמו שאמרת: בעברית נסמך שסומכו אינו מיודע- לא מיודע, אך בערבית זה לא כך. אם הסומך מיודע כל הסמיכות מיודעת וכך נתאים גם את הניקוד הסופי. אם הסומך אינו מיודע הסמיכות אינה מיודעת, אבל (!) הנסמך ינוקד בניקוד סופי של מילה מיודעת בכל מקרה. דוגמה: פקיד הבנק השתתף בישיבה = إشْترَكَ مُوَظَّفُ البنكِ فِي الجْلسَة. (הנסמך והסומך מנוקדים בניקוד סופי של מילה מיודעת כאופייני לצירוף סמיכות מיודע). פקיד בנק השתתף בישיבה = إشْترَكَ مُوَظَّفُ بنكٍ فِي الجْلسَة. (הנסמך ינוקד בניקוד סופי כאילו היה מיודע והסומך ינוקד בניקוד סופי כאילו היה לא מיודע. הסמיכות נחשבת סמיכות לא מיודעת). אם דבריי אינם ברורים המשך לשאול. חג עצמאות שמח ! ! !

 

[שוקי בקבוקון]

תודה רבה לשניכם../images/Emo70.gif