שאלה בדבר פיסוק.

[נהורית1]

שאלה בדבר פיסוק.

האם לאחר סימן שאלה או סימן קריאה נכון לשים פסיק או נקודה?
תודה למשיבים.

 

[אבגד הוז חטי]

לעניות דעתי, אחרי סימן שאלה או סימן קריאה אין להוסף פסיק או

נקודה, אלא אם כן מפריד בין סימן השאלה/קריאה לנקודה/פסיק מרכא סוגר או סוגר של סוגריים.
אחרי סימן שאלה ניתן להוסיף עוד סימן שאלה (לא בטקסטים אקדמיים) לציון תמיהה, או סימן קריאה לציון תמיהה-מרימת-גבות.
אחרי סימן קריאה אפשר להוסיף עוד סימן קריאה (בטקסט לא אקדמי) להדגשת משהו חריג.

א. הוז-חטי

 

[אבגד הוז חטי]

סליחה: למיטב ידיעתי, אחרי סימן שאלה או קריאה מיתן להוסיף גם

מקף מפריד, למשל לשם פירוט השאלה או התמיהה
א. הוז-חטי

 

[אבגד הוז חטי]

מיתן = ניתן

 

[trilliane]

חידוד: אין חיה כזאת "מקף מפריד", מקף תמיד מחבר (בלי רווחים)

יש "קו מפריד" שתפקידו להפריד (ובד"כ יש רווח לפניו ואחריו, אך לא בכל השימושים). להרחבה, הסבר באתר האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/2015/09/27/על-מקף-וקו-מפריד/
&nbsp
הסבר מקיף בכללי הפיסוק (מקושרים שם).

 

[נהורית1]

תודה לתשובות.

 

[אבגד הוז חטי]

במשרד שלנו, המשרד לעפיצות ינות מיושנים מבחינים בין מקף מחבר

למקף מפריד.
מי שלא מקפיד במשרד על מינוח זה סובל מנחת עפיצותו של המנכ"ל

 

[trilliane]

בד"כ לא, אלא אם יש סיבה מיוחדת (כבר פורטו אפשרויות מעליי)

מהי סיבת ההתלבטות? מה ההקשר?

 

[נהורית1]

סליחה שלא עניתי עד כה.

המגיה (איש מפורסם מאד), שם נקודה בסוף משפט אחרי סימן שאלה ומרכאות. למשל: ".....?". אני חושבת שהנקודה בסוף משפט מיותרת. וזה לאורך כל הספר.

 

[אבגד הוז חטי]

לאחר מרכא סוגר - בסדר ונדרש

למשל:
אתמול שאלתי מישהו את השאלה הבאה: "האם צריך נקודה אחרי סימן שאלה?". הוא ענה לי "בטח!".
א. הוז-חטי

 

[אבו זקן]

נשמע הגיוני מבחינה פורמלית

אבל קצת צורם בעין. רק שלי?

 

[אבגד הוז חטי]

אולי זה כמו סוגריים בתוך סוגריים. אתה בסוף צריך לסגור

את שני הסוגריים, לא מספיק אחד
אולי זה דומה. אולי
א. הוז-חטי

 

[אבו זקן]

לכך כיוונתי

כשכתבתי "נשמע הגיוני". יש הגיון בכך שהמשפט הראשי צריך להיסגר לאחר הפסוקית במרכאות.

אני חושב שההרגשה המשונה אצלי נובעת מכך שכאשר המירכאות עומדות בפני עצמן אין לאחריהן סימן פיסוק - או לפחות זה מה שאני קורא בהרבה ספרים. בהרבה דיאלוגים תמצא ערוב של המירכאות העומדות בפני עצמן כמשפט שלם יחד עם המירכאות כפסוקית שהיא חלק ממשפט, והנקודה בסוף חלק מאותם משפטים בדיאלוג מפריעה לי.

 

[trilliane]

בצדק. בדיאלוג די בסימן פיסוק אחד בלבד, בתוך או מחוץ למירכאות

 

[trilliane]

לא נדרש; לכל היותר אפשרי. ראה קישור לכללי הפיסוק בתגובתי.

ואגב, למיטב ידיעתי המילה "מירכא" ביחיד משמשת רק בהקשר של טעמי המקרא; סימני הפיסוק באים תמיד בזוגות ונקראים "מירכאות".

 

[trilliane]

אם כך זו אינה נקודה אחרי סימן שאלה אלא אחרי מירכאות

וזו שאלה אחרת. את מוזמנת לעיין בהנחיות האקדמיה ללשון לפיסוק בסביבת מירכאות*:
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/#target-3467
&nbsp
מבחינת האקדמיה ללשון אין צורך להוסיף נקודה במקרים כאלה, ועדיין יש מקרים שהייתי מוסיפה, תלוי במטרת המירכאות, סוג הטקסט, העימוד וכו'. שוב, בלי דוגמה נקודתית קשה לשפוט אם זה מתאים או מיותר לחלוטין.
&nbsp
אני שבה ומפצירה מכל השואלים לספק הקשר ולא לשאול שאלות כלליות באוויר. בלי הקשר ובלי דוגמה מתחיל מסע גישושים וניחושים מיותר שמבזבז את הזמן לכולם. לפעמים אנחנו מצליחים לקלוע, לא פעם מתברר שהתשובות לא בכיוון כי השאלה לא מדויקת/ממוקדת... לא חבל?
&nbsp
_________________
* לפי האקדמיה ללשון הכתיב התקני הוא תמיד ביו"ד, זו יו"ד שורשית.