שאלה בדקדוק על חוק החיטוף

נתיק10

New member
שאלה בדקדוק על חוק החיטוף

כאשר בצורה הבסיסית יש תנועה קטנה או תנועה גדולה לא מלאה,
בהברה פתוחה שהיא לא מוטעמת -
וכאשר במילה הנתונה (צורן) התרחק מקום הטעם מאותה תנועה (לעומת מקומו בצורה הבסיסית)
אז (בהתקיים תנאים מסויימים נוספים...)
יחול חיטוף.

כלומר, כדי שיחול חיטוף (המרת התנועה לשווא), צריך שבצורה אליה משווים התנועה תופיע בהברה פתוחה לא מוטעמת.

אם עד כאן זה נכון - נשאלת השאלה מדוע חל חיטוף במקרה הבא בו התנועה מופיעה בהברה סגורה מוטעמת:

המילה הנתונה - נסתרים עבר: ברחו
משווים לצורה הבסיסית: הצורה הבסיסית - נסתר עבר: ברח

בצורה הבסיסית שתי הברות: ב - רח
הטעם בהברה האחרונה, שהיא גם הברה סגורה:

מכאן: לא ברור מדוע חל חיטוף כך שהרייש במילה ברחו מנוקדת בשווא במקום בפתח - ברחו.
שכן - כדי שיחול חוק החיטוף, צריך שההברה תהיה לא מוטעמת ופתוחה.

תודה על האפשרות להעלות את הדברים כאן,
מקווה לקבל תשובה...
תודה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חיטוף חל בעיקר בתנועות בינוניות (קמץ, צירי, חולם חסר)

אני מניחה שהן אלה שקראת להן "תנועות גדולות לא מלאות". כמובן, יש גם הרבה חריגים... אבל נניח לכך.
לגבי "ברחו", הניתוח שלך מפספס את שלב הביניים לאחר הוספת צורן הנטייה לגוף נסתרים:
בָּרַח+וּ = *בָּרַחוּ
ועכשיו יש לך ra – הברה פתוחה ולא מוטעמת.


אגב, יש לקחת בחשבון שכללי הניקוד (ואני חושבת שגם החיטוף, לפעמים) נכתבו בראייה סינכרונית (ככלי עזר) ולא בראייה דיאכרונית (כרונולוגית). ר"ל, פעמים רבות התהליך הפונולוגי היה דווקא הפוך, וצורת הבסיס אינה בהכרח הצורה הבסיסית שהכול התפתח ממנה. פעמים רבות דווקא בצורת הבסיס חלו שינויים שלא חלו בצורות נטויות (למשל צורן םָה לנקבה שבו התאבנה ה-ת ובסמיכות נשארה; התארכות תנועות; הוספת תנועות עזר כמו בסגוליים המלעיליים ועוד).
 
למעלה