שאלה ביוגראפית.

[u r i el]

שאלה ביוגראפית.

האם ליבוביץ ביקר בארץ לפני העלייה הסופית ?
אם כן כמה פעמים ?
אם כן - אשמח לדעת את פרטי התאריכים במדוייק ככל האפשר ( שנה וחודש ), יתכן שניתן למצוא פרטים בספר 'שייע' שאין לי אותו. בוויקיפדיה אין איזכור לביקור כזה אולם מכתביו עולה - כנראה - שכן.

 

[יחיאב]

כן. היה ביקור מקדים

אני זוכר שראיתי גם תמונה מביקור זה, וזה היה אפילו ביהודה ושומרון, אם זכרוני אינו מטעה אותי.
אני כרגע לא ליד ספרים, אז אין לי אפשרות לעזור יותר מזה.

 

[u r i el]

אשמח לקבל עוד פרטים, לכשיזדמן לך או לאחרים

מתי היה, באילו תאריכים, לשם מה בא, היכן שהה, מה עשה וכו'.
יש לו בכלל ביוגראף אמין ?

 

[י ו ר ם 7]

היה ב-1928 וחזר בגלל איזה ספורט אינטלקטואלי

(רצה לסיים למודי רפואה ובירושליים עדיין לא היתה פקולטה לרפואה)
(שיחות עם מיכאל ששר על עולם ומלואו עמוד 175)
יש ביוגראף....

 

[יחיאב]

והתמונה גם מופיעה שם?

יכול להיות שהתמונה לא מופיעה באחד הספרים אלא באחת מהכתבות העיתונאיות.

 

[u r i el]

תודה לך, אבל לא קיבלתי תשובה מלאה על שאלתי.

באילו תאריכים בשנת 28 היה כאן, לשם מה בא, עם מי בא, היכן שהה, מה עשה וכו'.

 

[י ו ר ם 7]

שאל בבקשה את אבי כצמן

 

[י ו ר ם 7]

בספר שייע : ע' 24 -"ביקורו בארץ-ישראל בסתיו "

בשנת 1928 ונאמר בספר שייע (עורך:הנרי וסרמן)
שבהקשר לביקורו בארץ ישראל של ישעיהו ליבוביץ ידוע לנו אך מעט מאד עליו.
בעמוד 39 של הספר שייע חוזר המחבר של המבוא לספר לציין את הביקור בארץ ישראל בשנת 1928
כמשהו שודאי הפיח (הכניס רוח) לביטחון העצמי ואומץ הלב הדרושים להתייצב בראש ציבורים ציוניים נאמני תורה.....

 

[u r i el]

תודה. האם הכוונה שהגיע בסתיו של 1928 ?

כלומר היה בן 25. חבל שאין יותר פרטים על הביקור הזה.
מכל מקום ברור לי עכשיו שזה היה כנראה הביקור שבו פגש גם את הרב קוק והתרשם ממנו, וכבר בגיל זה ניהל אתו שיחות "ליבוביציאניות" !

 

[י ו ר ם 7]

בספר על עולם ומלואו (ע' -93) בסוכות תרפ"ט.

 

[iricky]

הכוונה

שבסוכות תרפ"ט התקיימה אותה פגישה מפורסמת עם הרב קוק. זה נאמר במפורש אצל ששר. באותה שנה חל סוכות ב-29 ספטמבר 1928. עוד קוריוז מעניין הוא שהרב קוק אף הוא יליד לטביה, ושימש ברבנות בלטביה, וזה אולי שימש כרקע לפגישה.

 

[000 000]

חוץ מהקשר הלטבי יש עוד קשר בין לבוביץ לרב קוק

אצל שניהם תפס העיסוק באבולוציה מקום נכבד.

אצל ליבוביץ, זה היה כמובן טבעי: הוא כתב על כך מאמרים, כולל באנציקלופדיה העברית (מרבית הערך "התפתחות", מרבית הערך "דרויניזם", ותחילת הערך "דרוין"), וכן כתב על כך סיפרון שיצא מטעם האוניברסיטה המשודרת.

הרב קוק, שלא היה מדען, אך בהחלט היה אינטלקטואל הבקי בהויות העולם, הגיע לעיסוק באבולוציה מכיוון אחר לחלוטין: שלא כדעת רוב הרבנים באותה תקופה, טען הרב קוק שדווקא מנקודת מבט יהודית, יש לקדם בברכה את תורת דרוין, לאור הפוטנציאל האינטלקטואלי הגלום בה להפריית עולם המחשבה היהודית, ובמיוחד לאור ההקבלה הפורמלית שמצא הרב קוק, בין מבנה ההתפתחות האבולוציונית לבין...מבנה התפתחות "השתלשלות העולמות" (של הקבלה) מתוך עולם האצילות.