שאלה במסכת עירובין דף מ:

[asaf2000]

שאלה במסכת עירובין דף מ:

" מאי הוי עלה שדרוה רבנן לרב יימר סבא קמיה דרב חסדא במעלי יומא דריש שתא אמרו ליה זיל חזי היכי עביד עובדא תא אימא לן כי חזייה אמר ליה דלויה לרטיבה רפסא ליה בדוכתיה" נראה לי שרב חסדא דימה את רב יימר סבא לעץ רטוב, מדוע? אין דרכים אחרות לשאול למה הוא בא?

 

[mgb]

הפשט לדעתי.

בס"ד שלום! נראה לי שרב חסדא לא שאל למה רב ימר בא אלא בא לאמר לו שכיוון שכבר נפסקה ההלכה שאומר זמן גם ברה"ש וגם ביוה"כ, על מנת שלא ייצא שלחינם בא כיבד אותו בכוס יין ולברך עליו זמן. ר' חסדא נקט בהלכה הזאת כי ידוע שעץ שלא ראוי להיסק ברה"ש הוא מוקצה. ואם מישהו הגביה ביו"ט עץ רטוב איננו חושדים אותו בחילול יו"ט, אלא כיוון שמוקצה מותר להזיז לצורך גופו ומקומו, הרי שהוא הרים את העץ הרטוב כיוון שהיה צריך את מקומו. כך רצה לאמר על רב יימר שכיוון שלצורך ההלכה ברור שלא היה צריך להגיע, אבל אם הוא בא מסתמא לראות מעשה רב ולכן כדי שלא להוציא לריק את ביאתו של רב יימר, כיבד אותו רב חסדה בקידוש שבו יברך גם זמן. יתכן ויש עוד דוגמאות מהש"ס להמשיל את ביאתו של רב יימר וצ"ע למה בחר דווקא במשל שבהלכה זו. בברכה

 

[asaf2000]

תודה