ראיתי את הסרט ולא הבנתי משהו בסוף הסרט. הילדים כאנשים בוגרים פתאום מגיעים למקום שבו הארון נמצא והם לא מזהים את המקום ובמקרה לא מבינים שהם נכנסים שוב לארון?
זה קורה בדיוק ככה גם בספר, אגב. הם בילו בנרניה כל כך הרבה שנים, והדברים השתנו כל כך, שהם ממש שכחו את הכל, אין להם מושג מה זה פנס הרחוב או לאן זה מוביל, אבל ככל שהם מתקרבים אליו ואל הארון - הם נזכרים.
שהדחקה בד"כ מתרחשת בגיל מוקדם של הילדות. נניח, טראומה מגיל צעיר. ילדים בגילאי 10-14 או משהו כזה כבר לא יכולים להדחיק, אאל"ט; הזכרון כבר מובנה מדי... אבל זאת אגדה- אז אפשר להסביר את זה פשוט כך: זה הכשף שך המקום השכיח מהם את העבר. גם זה דחוק, אבל מילא...