שאלה בנושא אתיקת הנגשה
ראיתי שבהודעת הראשית יש התייחסות לאתיקת הנגשה (אני מקווה שאני מתייחסת למושג הנכון ואם לא עמכם הסליחה): "האם סביר שמוסד חינוכי ידרוש מתלמיד לבקש עזרה באופן קבוע מחבריו לכיתה ולא מפקידי המוסד" יש לי שאלה בנושא זה. לבנותי יש ליקוי ראיה. בתי הגדולה מתחילה כיתה א' שנה הבאה וכיום נמצאת בגן במסגרת חטיבה צעירה (בבית ספר רגיל) בסיוע מורה תומכת (לראיה). ידוע לי שלפעמים ילדים עם ליקוי ראיה נעזרים בחבריהם ללימודים בקבלת חומר שנכתב בכיתה. (לדוגמא אחד החברים כותב על נייר קופי ומעביר לילד בעל ליקוי הראיה את החומר שהוא כתב ולוקח לעצמו את ההעתק) האם עזרה שכזו בין חברים מקובלת בכיתות? האם זה מעודד חברות או שאולי יוצר בעייתיות מסויימת (לילד לא נעים שהוא צריך להעזר בחברים ואולי לחברים נמאס לעזור לו וכדומה). כדאי אולי לציין שעזרה שכזו בין החברים יכולה לפעמים לאפשר לילד בעל ליקוי הראיה לוותר על הצורך להשתמש בעזרים מיוחדים שלא תמיד נעים לו ללכת איתם (במיוחד בכיתות גבוהות יותר) כגון משקפים טלסקופיות או מכשירים יקרים מאוד כגון מימיו וכדומה. אשמח לשמוע דעה מקצועית בנושא.
ראיתי שבהודעת הראשית יש התייחסות לאתיקת הנגשה (אני מקווה שאני מתייחסת למושג הנכון ואם לא עמכם הסליחה): "האם סביר שמוסד חינוכי ידרוש מתלמיד לבקש עזרה באופן קבוע מחבריו לכיתה ולא מפקידי המוסד" יש לי שאלה בנושא זה. לבנותי יש ליקוי ראיה. בתי הגדולה מתחילה כיתה א' שנה הבאה וכיום נמצאת בגן במסגרת חטיבה צעירה (בבית ספר רגיל) בסיוע מורה תומכת (לראיה). ידוע לי שלפעמים ילדים עם ליקוי ראיה נעזרים בחבריהם ללימודים בקבלת חומר שנכתב בכיתה. (לדוגמא אחד החברים כותב על נייר קופי ומעביר לילד בעל ליקוי הראיה את החומר שהוא כתב ולוקח לעצמו את ההעתק) האם עזרה שכזו בין חברים מקובלת בכיתות? האם זה מעודד חברות או שאולי יוצר בעייתיות מסויימת (לילד לא נעים שהוא צריך להעזר בחברים ואולי לחברים נמאס לעזור לו וכדומה). כדאי אולי לציין שעזרה שכזו בין החברים יכולה לפעמים לאפשר לילד בעל ליקוי הראיה לוותר על הצורך להשתמש בעזרים מיוחדים שלא תמיד נעים לו ללכת איתם (במיוחד בכיתות גבוהות יותר) כגון משקפים טלסקופיות או מכשירים יקרים מאוד כגון מימיו וכדומה. אשמח לשמוע דעה מקצועית בנושא.