שאלה בנושא הנצחי של מרכאות...

tomerrose

Member
שאלה בנושא הנצחי של מרכאות...

הי, אני מעוניינת לדעת אם הצורה של תוספת מקף בין אות שימוש לבין שם עצם או ביטוי הנתון במרכאות היא צורה תקנית, עוברת או לפחות מקובלת.
לי אישית מפריע השימוש במרכאות בתוך מילה אחרי אות שימוש או ה"א הידיעה, גם אם זו מילה אחת וגם אם מדובר בביטוי או צירוף סמיכות הנתון במרכאות.
דוגמאות: ב"ירושלים של מעלה" לא היו אנשים... המפה התמלאה ב"נשיקות קטנות" בצורת לב... ה"גביע השלישי",,, נניח ש"הגביע השלישי"... (נגיד שהגביע השלישי הוא שם של ספר...אלא דוגמאות מומצאות, יכול להיות כל דבר).

ברוב המכריע של המקרים אני עוקפת את הבעיה בכל דרך תקנית/יצירתית אפשרית, למשל ע"י תוספת שם עצם (הספר "הגביע השלישי" הוא...) או על ידי שימוש בהדגשה של שמות ספרים במקום שימתם במרכאות, למשל (לעתים זה רצוי לכותב).
שאלתי: לקוח שואל אם ניתן לכתוב מקף אחרי אות השימוש, כשאין ברירה. לצורך הדיון (דוגמא מומצאת) מדובר בצורות הבאות: ב-"הסוללים", ב-"גביע השלישי",
ש-"העיר הגדולה" תתברר למעשה כקטנה למדי....
השאלה שלי היא אם ניתן לכתוב ככה וזה תקני או שזה יצרום מאוד (בספר).
כאמור, לי וגם ללקוח צורמת הצורה של מרכאות ללא מקף לפניהן אחרי אות השימוש, אבל אני לא מוצאת הוראה ברורה בנושא הזה.
תודה מראש! ת.
 

yonbo

New member
אין לי מושג! אבל בעיקרון, כל סימן פיסוק שאינו מוסיף מידע

נראה לי מיותר. הרי המקף הזה אינו מוסיף שום מידע, כלום; לכן לי הוא נראה מיותר.
אבל אני מודה שחוץ מתגובה אינטואיטיבית - אין לי מושג!
 
בעיה מטרידה ולא ראיתי שענו כאן עליה (גם לא האקדמיה)

המקרים הבעייתייים עבורי הם כאשר הביטוי הנתון במרכאות מיודע, ונדרשת אות שימוש נוספת.
לדוגמה: יוסי לא הרגיש בן בית ב"(ה)עיר הגדולה". הביטוי המקורי הוא כמובן "העיר הגדולה" ואני מרגיש שלא נכון להפוך אותו ל"עיר הגדולה" (הנה, זה קרה שוב!)
לפעמים ניתן לעקוף את הבעיה באמצעות מילת שימוש (יוסי נסע אל "העיר הגדולה"), אבל לא תמיד.
 

tomerrose

Member
אתה צודק זו בעיה מאוד מטרידה

אני מסכימה עם trilliane שצריך פתרון מותאם לכל מצב.
 
למעלה