מסכים עם כל מילה...
אני קורא את הלבטים הללו בענייני זוגיות שהועלו ע"י לירוי25(+1) ודרור22(-3) וכוכב לבן(נטול מספר),ובנוסף אני חוזה במערכת יחסים מאד מוזרה שהתפתחה בין האקס שלי וחברו הנוכחי ואני ממש לא מבין מה קורה פה והאם זה משהו שאני (בגלל בעיות שלי) לא מצליח לתפוס אותו. אני רואה אנשים שמתחברים אחד לשני כאשר אין להם כמעט תחומי עניין משותפים, ואף בלי שום כימיה או הידלקות ראשונית, מתווכחים על הרבה דברים,מתפשרים על ימין ועל שמאל והכל בשם הזוגיות- למה ? האם הדברים נובעים מתחושת "קשה שם בחוץ" ? האם באמת צריך להסתפק בתחושה של "לפחות יש לי בן זוג ,גם אם הוא לא מושלם,לפחות יש לי את זה". אדם צריך להבהיר לעצמו למה הוא נמצא במקום שבו הוא נמצא והדבר נכון בהרבה נושאים. במקרה זה השאלה, למה אתה נמצא בזוגיות הזו ? האם משום שאתה מקבל ממנה את כל מה שאתה צריך(ובתוך זה נכללות כל השאלות לגבי עד כמה אתה אוהב את הפרטנר שלך ועד כמה הוא טוב לך ואיתך ועד כמה אתה מוכן להסתפק במה שיש ולא מרגיש שחסר כלום וכו´ ) ? או שהסיבה שאתה בזוגיות הזו נובעת מחששות לגבי המשמעויות של לצאת מממנה (ובתוך זה נכללות התחושות של שוב להיות לבד,ומה יקרה אם לא אמצא מישהו יותר טוב וכו´) ? מתוך ההתמודדות שלי אני לומד הרבה על הבדלים בתחושות של אנשים, אני רואה שישנם אנשים שמוכנים להקריב הרבה מהאושר שלהם ומהצרכים שלהם על מזבח הזוגיות ,על מזבח השלמות המדומה. אני לא סבור שזוגיות צריכה להכיל הקרבה, כי עצם השמוש במילה הזו רק מרמז על כך שיש בזוגיות הזו קורבנות... קורבנות יש בקרב...זוגיות היא לא קרב,לא צריך להלחם עליה כדי לשמור עליה...גם פה כמו בתחומים אחרים של החיים צריך לפעמים להבין שיש דברים שלא נלחמים עליהם,צריך לוותר עליהם,ואז אין עוד סיבה להלחם. והערה לאמט: באופן כללי,אתה כותב דברים ממש יפים שתורמים המון לפורום הזה וגם מדברים ללבי.אני לא מגיב ,אבל קורא בהנאה.. סתם, לידיעה.