שאלה בנושא קבלת פלט כוזב מהבנק

לובל58

New member
שאלה בנושא קבלת פלט כוזב מהבנק

מול התפתחות הטכנולוגיה ותיחכום הקראקרים, מה אמור אזרח לעשות מול פלט כוזב מהבנק?

במהלך הליך משפטי בצו בית משפט קיבלתי מסמכי בנק של שותפי.

כסף מזומן שהופקד בחשבונו על ידי פיסית נעלמו מתדפיסי הבנק- משמע קיבלתי פלט כוזב.

המשטרה והפרקליטות סירבו לטפל בתלונתי בנימוק שה"ראיות" (תדפיס הקבלה המקורי) לא נמצא בידי.

אין לי ספק כי קיבלתי פלט כוזב מהבנק- השאלה שלי איך עוד אני יכולה לפעול? באיזה מישור ומול איזה גוף אני יכולה להמשיך מכאן?

פתחתי גם בלוג בנושא- לפרטים נוספים הקישור מצורף
http://cafe.themarker.com/post/2822342/
 
פלט רשומה בנקאית

אפתח בזה שמשאלתך, ככל שהבנתי, עולה שאת מנהלת או ניהלת משפט אזרחי נגד שותף שלך ושהבנק איננו צד בהליך. בהנחה שההליך שאת מנהלת איננו תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, את כמובן זכאית להיות מיוצגת על ידי עורך דין והוא הגורם שאמור לספק לך תשובות לבעיות הספציפיות שלך בניהול התיק, על יסוד הכרת העובדות היחודיות והראיות של הצדדים בתיק.
השאלה "מה אמור אזרח לעשות מול פלט כוזב מהבנק" היא שאלה מאד גורפת והתשובה עשויה להיות שונה ממקרה למקרה, מה גם שיש הבדל גדול בין המצב בו הבנק הוא צד בהליך למצב בו הוא אינו צד בהליך.

אם מה שאת רוצה לעשות הוא להכריח את המשטרה לפתוח בחקירה, אז נוכח העדרהראשית ראיה בידייך, די ברור שסיכוייך אפסיים.

מהדברים שאת כותבת אני מנחש גם שההליכים האזרחיים הסתיימו ושלא זכית במשפט. האם אני טועה?
יתכן שבמסגרת ההליך האזרחי ניתן היה למצוא כמה פתרונות, או שלא. קשה לענות על כך מבלי שמכירים את התיק.
צריך להבין גם שבעולם המשפט, כמו בתחומים אחרים, כאשר אדם פועל בצורה לא הכי נבונה וזורק אבן לתוך באר, לא רק 10 אלא כל החכמים בעולם לא מצליחים להוציא אותה.
מה הדברים שמאד קשה להוכיח? תשלום במזומן לאדם אחר, במיוחד כשזה נעשה ללא עדים וללא קבלה. נכון שהפקדה לחשבון בנק היא לא תשלום מזומן לאדם אחר ללא קבלה, לפי מה שהסברת, את הקבלה נתת לאדם לו שילמת. למה עשית את זה? כדי לוודא שלא תהיה בידייך ראיה? אינני יודע.

הדין הרלוונטי הוא חוק המחשבין שתיקן גם את פקודת הראיות: חוק המחשבים, התשנ"ה-1995

פרק ד' - תיקוני חקיקה
סימן א' - דיני ראיות

תיקון פקודת הראיות - מס' 11

10.בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971(3), בפרק ב' -
(1) בסימן ה' -
(א) בכותרת, במקום "רשומות בנקאיות" יבוא "רשומה מוסדית";
(ב) במקום סעיפים 35 ו-36 יבוא:
"הגדרות
35. בפרק זה -
"הליך משפטי" - הליך אזרחי או פלילי בפני בית משפט, שניתן להביא בו ראיות;
"מוסד" - המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור;
"עסק" - לרבות משלח יד;
"פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995(4);
"רשומה מוסדית" - מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד;
"תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1980(5), ולרבות בנק ישראל.
קבילות רשומה מוסדית
36. (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה -
(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי -
(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.
״ (ב) היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות סעיף 39ב.
(ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה.";
(ג) סעיף 37 - יימחק;
(ד) במקום סעיף 38 יבוא:
"אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי
38. בהליך משפטי שהתאגיד הבנקאי אינו בעל דין בו, אין כופים בנקאי או פקיד של תאגיד בנקאי, להגיש רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, שתוכנה ניתן להוכחה לפי סימן זה, או להעיד דברים, על עסקאות או חשבונות הרשומים ברשומה המוסדית, אלא לפי צו בית המשפט שניתן מטעם מיוחד."
(ה) בסעיף 39 -
(1) במקום הכותרת יבוא "רשות עיון ברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "שבספר בנקאי" יבוא "שברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי";
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "הבנק" יבוא "התאגיד הבנקאי", במקום "לבנק" יבוא "לתאגיד הבנקאי", והמילה "הוראה" - תימחק.
(ו) אחרי סעיף 39 יבוא:
"חוות דעת של מומחה
39א. היה הפלט חיווי דיעה בענין שבמדע, שבמחקר, שבאמנות, שבידיעה מקצועית או בענין שברפואה, לא יהיה הפלט קביל כראיה, אלא אם כן הוגש בהתאם להוראות הדין החל על הגשת עדות בענינים אלה.
שמירת דינים
39ב. (א) הוראות סימן זה לא יהיה בהן כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מחמת טעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה, ולא יהיה בהן כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכללים האמורים או לפי דין אחר.
(ב) בסעיף זה ובסעיף 39א, "דין" - לרבות הלכה פסוקה.";
(2) בסימן ו' -
(א) אחרי סעיף 41 יבוא:
"העתק של
רשומה מוסדית
41א. ניתן להוכיח תוכנה של רשומה מוסדית על ידי העתק צילומי של הרשומה.
מעמדו של פלט
41ב. לענין סימן זה לא ייחשב פלט שהוא רשומה מוסדית כהעתק המסמך שעל בסיסו הופק, אלא כמקור."
(ב) בסעיף 42, במקום "סעיף 41", יבוא "סימן זה" ובמקום "הסעיף האמור" יבוא "סימן זה".

הדבר היחיד שאני יכול להציע לך בשלב הזה הוא שתפני לעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום דיני הבנקאות, תסבירי לו על מה מדובר ותקבלי את עצתו.
העצות היחידות שאני יכול לתת לך בשלב הזה הן לא לבצע תשלומים במזומן בלי קבלות ולשמור קבלות על כל תשלום שאת מבצעת, לפחות 7 שנים ממועד התשלום.
יחסים עם שותפים גם צריכים להיות מבוססים על הסכם שותפות וכל עיסקה עם שותף, כגון מתן הלוואה או וויתור על כספים, צריכה להיות מגובה במסמך כתוב וחתום על ידי הצדדים וגם את זה צריך לשמור.
לא חשוב עם את "כזו קטנה, או "כזו גדולה", חשוב להתנהל בצורה סבירה ונבונה. וכמה שזה לא נעים לשמוע את זה, לפעמים כשמישהו לא מתנהל בצורה סבירה ונבונה, אין לו להלין אלא על עצמו. לא מפני שזה צודק, מפני שזו המציאות.
 

לובל58

New member
פלט כוזב מהבנק

ראשית תודה רבה על התייחסותך, ויפה שידעת להבחין שאני פתייה למרות שלוא ציינת זאת מפורשות. ואכן בגלל אופן התנהלותי שלא היתה מושכלת, אך אני בטוחה שתוכן
תלונתי היא מזו שהעמידה אותי במקרה הטוב כמי שמחפש נקמה (ע"פ שאלתך - לא זכית במשפט האם אני טועה) ובמקרה הרע..... משאירה לשיקול דעתך.בכל אופן את תדפיסי הבנק קיבלתיבצו בית משפט, פסק הדין ניתן שנה לאחר מכן. כן ההיתי מיוצגת ע"י עורכת דין ששללה בכלל את האפשרות שניתן לפרוץ לשרתי הבנק , משכך פניתי מיד למחלקת הונאות בת"א. ולמה אין בידי ראייה התשובה טמונה בפתיח. לגבי דידי שותפי אינו צד בעניןהתלונה מכוונת אך ורק נגד הבנק.ושוב צדקת אכן אני פונה לרשת החברתית במטרה להפעיל לחץ על מחלקת הונאות, אבל לא רק זאת אני מגששת לבדוק האם נפל בחלקי הכבוד המפוקפק להיות הקורבן הראשון לשיבוש ראיות ??
במהלך השנתיים "השכלתי" להבין שתלונה בגין פריצה לשרתי הבנק היא קצת קשה לעיכול ולכן התייחסתי רק לכסף המזומן אותו הפקדתי בפועל התלונה הרבה יותר רחבה.
היות ויעצת לי לפנות לעו"ד בעל ידע בתחום הבנקאות והיות ואני מאוד עקשנית ונחושה ברשותך אשאל,
אמת דיברתי ואין לי ולו שמץ קטן של חשש מתביעה בגין לשון הרע (לפחות תסכים איתי שיבוש ראיות יש בו ענין ציבורי) לא יותר זול לעלות לפרטי פרטים את כל תלונתי כפי שניתנה בהרחבה במחלקת הונאות, כולל סריקת מסמכים, האם אין זו דרך אפשרית להוציא את האבן מהבאר???? אני מחפשת קיצורי דרך כי באמת ובתמים די נמאס לי לנסות לשכנע, להסביר וכמעט להתנצל ששרתי הבנקים לא חומה בצורה.
תודה מראש ושבת שלום
 
לובל58, איני מכיר אותך

ואיני עוסק בניתוח אישיות או אופי שלך ולא של אף גולש אחר. התייחסתי לעודות מסויימות שתארת כאן וניסיתי להשלים כמה חורים במידע בעזרת הנחות, או אם תרצי, בעזרת ניחושים.
ניתוחי אופי לא יעזרו לך ולא יעזרו לגולשים אחרים וגם לי לא יביאו כל תועלת.
מה שאני רוצה שהקוראים יבינו הוא שלא לכל בעיה יש פתרון. לשם כך, נתתי דוגמא שהיא יחסית נפוצה והיא של אנשים שמבצעים תשלומים שונים ללא קבלות ואחר כך לא מסוגלים להוכיח את עצם ביצוע התשלום.
שימי לב גם שאינני מעלה ספק בדרסתך העובדתית, שביצעת הפקדת כסף לחשבון מסויים. אבל הקבלה נחוצה, כי בתאוריה יכול להיות גם מקרה שהפקדת כסף לחשבון מסויים ומסיבה כזאת או אחרת (למשל טעות של הבנק, למשל טעות שלך במספר החשבון, למשל מרמה של הפקיד בבנק) כלומר, לאו דווקא פריצה למחשבי הבנק, שכמובן גם אפשרית.
אכן, הטענה של פריצה היא קשה לעיכול, או ליצר דיוק, לא הפריצה, אלא המחשבה על כך.
המצב היה שונה אם היית מציגה לבנק עצמו קבלה ויש להניח שכלל לא היית צריכה לפנות למשטרה, אלא הבנק עצמו היה פותח בחקירה פנימית לאיתור הכסף שהפקדת, עד למציאתו או עד למתן הסבר. ברגע שפנית בלי קבלה, עשית לבנק ולמשטרה "חיים קלים" ולך חיים קשים. בעיניי, מסירת הקבלות לשותף היא זריקת האבן לבאר. איני יודע איך להוציא את האבן מהבאר, אוכל רק לאחל לך שהאמת תצא לאור.
 
למעלה