שאלה בנושא קניין רוחני

[moshea22]

שאלה בנושא קניין רוחני

שלום רב,

יש לי רעיון בתחום האינטרנט והסמארטפון.

הרעיון קיים כבר בתצורה מסויימת ופועל שנים רבות אך אני בעצם מחדש ומשנה את "הרוח" שלו למשהו עכשווי יותר.

כמו שציינתי מדובר על אתר אינטרנט ואפליקציה אך אתן דוגמא דווקא בצורה פשוטה,
הטרופית הסטנדרטית שכולנו מכירים, הייתה בעבר קיימת עם קש שננעץ בה, ולאחר זמן מה הגיע מישהו והחליט לשים בה פקק, זה נוח, מחדש ומחיה את המוצר מחדש.
בהיעדר יכולת לחשוף על מה הרעיון זו הדוגמא הכי טובה שיכלתי למצוא, סליחה.

יש לי מספר שאלות שאודה לכם באם ותוכלו לעזור לי.

1.האם על חידוש אתר/שדרוג אתר אינטרנט קיים אפשר לתת הגנה משלי ?

2. האם ניתן להגן על רעיון מחדש באמצעות קניין רוחני ?

3. כמה עולה (בערך) לבצע הגנה כזו ?

4. יש לי פגישה שבוע הבא עם משקיע מאוד גדול, והוא מתעסק גם בתחום.
הוא כבר הודיע לי שעקב העיסוק שלו ושמיעת רעיונות היא שגרתו היומית, הוא אינו מעוניין לחתום על הסכם סודיות,
האם אני יכול להגיע אליו ולחשוף את הרעיון בלי חשש שיגנוב אותו ? אם יגנוב אני יכול לעשות עם זה משהו ?
האם הגנת קניין רוחני תקנה לי כוח וראש שקט ?

תודה רבה למשיבים

 

[עו~ד דורון זיסו]

קניין רוחני

דיני הקניין הרוחני הם ענף חדש (החל לצמוח לפני כ 300 שנה, בעוד דיני הקניין האחרים החלו עם שחר האנושות. דיני הקניין הרוחני יצרו שורה של זכויות בלעדיות, שיש בינהם הבדלים רבים הן מבחינת מהות ההגנה והן מבחינת התחולה שלה, במימד הזמן ובמימד הטריטוריה.הזכויות העיקריות בתחום הקניין הרוחני הן זכויות היוצרים, הפטנטים, סימני המסחר והשירות, המדגמים, (ויש עוד, זכות המבצעים, זכויות מטפחים, זכויות במעגלים משולבים) קיימת גם הגנה על הסוד המסחרי, על המוניטין, וקיימות הגנות שניתן להיעזר בהן, מתחומי משפט אחרים, כגון דיני החוזים, דיני הנזיקין - עוולות מסחריות, עשיית עושר שלא במשפט (מעין חוזים).
כעיקרון, דיני הקניין הרוחני אינם מעניקים הגנה על רעיון כרעיון .הרעיון כשלעצמו, נחשב כנחלת הכלל. על מנת שאדם יוכל להגן על רעיון, הוא צריך לעשות עם הרעיון הזה משהו. הוא יכול ליצור יצירה והיצירה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים.
הוא יכול להמציא אמצאה, וניתן לנסות לרשום עליה פטנטים. בכל העולם. הוא יכול לפתח מוצר או שירות ולנסות לרשום עליו סימני מסחר על מנת לבדל את עצמו.
אם למוצר שלו יש עיצוב יחודי, הוא יכול לנסות לרשום על העיצוב הזה מדגם.
אם הוא מתאר את הרעיון שלו במאמר, המאמר יהיה מוגן בזכויות יוצרים, אבל לרעיונות הכלולים במאמר לא תהיה כל הגנה.

עוד משהו: אתר אינטרנט הוא סוג של נכס רוחני, אבל הוא סוג מורכב. יש בו רבדים שונים ויכול להיות שבכל רובד יש זכויות לגורם שונה. יש רובד תוכנה, בו יכולה להיות תבנית של אתר ומודולים שונים. התוכנות האלה יכולות להיות מופצות תחת קוד סגור, או תחת קוד פתוח, עם רשיון כזה או אחר.
באתר יש גרפיקה, שהיא יצירה ויכול להיות שיש בה זכויות יוצרים לגורם אחר ולא למי שבעלי זכויות היוצרים בתבנית ו/או במודול זה או אחר.
באתר יכולות להיות יצירות שונות שמועלות שם, כגון מאמרים, תמונות, סרטים, מנגינות. יכול להיות שבכל אחת מיצירות אלה זכויות יוצרים למישהו אחר.
יתכן שלאתר שיטת עסקים יחודית, ושיטה זו עשויה להיות פטנטבילית, לפחות בארה"ב ואולי יש עליה פטנט.
לאתר יש שם ויש לוגו ויכול להיות שהשם והלוגו ואולי אלמנטים נוספים, מוגנים בסימני מסחר. ויכול להיות שסימני המסחר האלה שייכים לגורם שאינו בעלי זכות היוצרים בתוכנות, בגפיקה, ביצירות הכלולות (תכנים).

עד כאן המבוא שצריך לעזור לך להבין את התשובות.

1. אין לי מושג מה החידוש, אולי עיצוב, אולי תכנים, אולי תוכנה, אולי שיטת עסקים. בכל מקרה, יכול להיות שמתעוררת בעיה של עשיית יצירה נגזרת וצריך לבדוק אם ה"חידוש" לא פוגע בזכויות יוצרים של מישהו אחר ולקבל את רשותו לכך.

2. על הרעיון כרעיון לא ניתן להגן, ניתן לחפש וליצור מעטפת הגנות על תוצרים שונים של הרעיון, אך לא על הרעיון עצמו. כלומר: אם לי בא הרעיון המקורי שבמקום שאנשים ידפיסו במכונות כתיבה, תהיה תוכנת מחשב שתשמש מעבד תמלילים והיא תעזור להקליד ולערוך מסמכים בצורה יותר יעילה, עצם הרעיון הזה לא ניתן להגנה.אחרי שאני עושה את התוכנה שלי, אין מניעה שתכתוב תוכנה מבוססת על אותם רעיונות, שתעשה אותן פעולות, אולי יותר טוב, אך אסור לך להעתיק את הקוד שלי ואסור לך להעתיק את המראה והתחושה של התוכנה שלי.

3. לשאלות כאלה אני עונה בכלל בשאלה אחרת: כמה עולה חליפה לילד בן 13? אבל במקרה שלך, אתה אפילו לא שואל כמה עולה חליפה, אלא אתה שואל כמה עולה למלא ארון בגדים לילד בן 13. בכל מקרה, אין לדון בפורום זה על שאלות בדבר שכר טרחת עורכי דין ועורכי פטנטים. על שאלה כזאת מותר להתייחס רק במרכיב של האגרות הממשלתיות.

כל תשובה שתכלול התייחסות לשכר טרחה, תמחק על ידי.

4. איני יודע איזה סוג משקיע זה. משקיעים גדולים לא מסכימים לחתום על התחייבויות איסור תחרות, כי בתאוריה יכול להיות שהם כבר מושקעים במשהו זהה או דומה ויכול להיות ששעתיים אחריך, יבוא מישהו עם רעיונות דומים לשלך, אך שנראה למשקיע יותר אמין, יותר מוכשר, או יותר מתקדם מבחינת ביצוע. התשובה כאן לא משפטית, התשובה היא שעליך לבדוק היטב את המוניטין של אותו משקיע, כי משקיע ששמו יוכתם בסיפורים על "גניבת רעיונות" ייחשב כ"שרוף" ואף אחד לא יפנה אליו. אם המשקיע לא מוכר, כלומר אין לו מוניטין, או שיש לו מוניטין רע, תתרחק ממנו. אם יש לו מוניטין טוב, אתה תחשוב ותחליט.

לסיכום, היות ולא ידוע על מה אתה מדבר, לא ניתן לתת לך תשובות לחלק משאלותיך. מוצע כי תפנה לעו"ד בעל ניסיון בקניין רוחני, תזמין אצלו יעוץ משפטי ובמסגרת הסודיות החלה בין לקוח לעו"ד תציג לו את הרעיון שלו ותקבל תשובות יותר מדוייקות ואם יש במה לעזור לך, תקבל גם הצעת מחיר.