שאלה בניקוד

דקדקן

New member
בכמה שורות?

זה כמו לשאול מתי משתמשים בא` ומתי בה`. יש כללי ניקוד, תנועות, עיצורים. אם יש שאלה ספיציפית נוכל לעזור.
 

bhnadav

New member
../images/Emo26.gif

1. הברה פתוחה - תנועה גדולה 2. הברה סגורה מוטעמת - תנועה גדולה 3. הברה סגורה בלתי מוטעמת - תנועה קטנה יש צורך במעט ידע בלשון, ידע שלמדתי השנה, כיתה ח', אגב, כדי לדעת מזה הטעמה ומזה הברה פתוחה וסגורה, ותנועה גדולה וקטנה.
 

b100

New member
כללי הניקוד: פ"ג סל"ק סמג"ד Aס"ף../images/Emo6.gif

הברה פתוחה לרוב מקבלת תנועה גדולה (קמץ, חולם מלא, חיריק מלא, צירה ושורוק). הברה סגורה לא מוטעמת, מקבלת תנועה קטנה (פתח, חיריק חסר, חולם חסר, סגול וקובוץ). הברה סגורה מוטעמת, מקבלת תנועה גדולה. לעניינך- תנועת A בהברה סגורה, תמיד תבוא בפתח. אזהרות: כללים אלו נכונים, אלא אם כן, הבניין/המשקל/הזמן של המילה, קובע כלל סותר. יש שיטה הסוברת שבהברות פתוחות יש לנקד לפי ההטעמה, כאשר הכלל הפוך מהכללים של ההברה הסגורה.
 

bhnadav

New member
מה זאת אומרת שיטה?

פשוט זה נשמע נורא מעניין...
 

mick23

New member
על-פי שיטה זו...

הברה פתוחה מוטעמת תבוא בתנועה גדולה (פמ"ג) דוגמה: ילדָּה, בֹּטן. הברה פתוחה לא מוטעמת: אם ההברה נמצאת מקום אחד לפני הטעם, הרי שהיא תיקרא הברה פרה-טונית, ובמקרה של A תמיד יבוא קמץ (שנקרא לפיכך קמץ פרה-טוני). דוגמה: הלבָּשָה, מכתָּבִים. אם ההברה נמצאת יותר ממקום אחד לפני הטעם, הרי שתנועת ההברה תיחטף ותהפוך לשווא נע, על-פי חוק החיטוף. דוגמאות: עניְניהם, שְעונים... ועוד. אציין גם שלחוק החיטוף המון המון חריגים, אשר באים בקבוצות מילים שלמות, וכןם כמובן גם כמילים בודדות. מי שרוצה לדעת לנקד כהלכה, מוכרח ללמוד את כל הקבוצות הללו (בין השאר...)
 
למעלה