שאלה בעניין זכות יוצרים למאמרים בבלוגי.

שאלה בעניין זכות יוצרים למאמרים בבלוגי.

בוקר טוב! בשיטוטי הרשת שלי אני נתקלת בהרבה בלוגים חו"ליים בתחום הסריגה, שבהם מופיע כתב אזהרה בגין זכויות יוצרים שבקישור. מהכתוב אני מבינה, שבמידה ומועלים לרשת פריטים סרוגים ע"פ ההדרכה המפורסמת לשם מטרת רווח / מכירה, יש צורך חוקי בהוספת קישור למקור ההדרכה, גם אם לא מוכרים את ההוראות אלא את הסריג שנסרגן על פיהם. האם הבנתי נכון? האם חוק זכות היוצרים מגן עלי כיוצרת ע"י כך שאני יכולה לדרוש מכל המעלים ברשת דגמים המיועדים למכירה, שנסרגו ע"פ ההוראות שלי, שיינתן קישור למקור? אני בתחילת הדרך לבדיקת הנושא ואשמח לתגובה מלמדת. תודה מראש ויום נפלא!
 
זכויות יוצרים במאמרים

בוקר טוב גם לך. הקישור שלך הוא לא רק כתב אזהרה, אלא גם הפניה לרשיון המלא מסוג CREATIVE COMMONS. מטרת רשין זה לאפשר הפצה יותר פשוטה של יצירות באינטרנט. הרשיון הזה מרשה לך לבצע העתקה וגם יצירות נגזרות ולהפיץ אותן, בשני תנאים: א. שאת נותנת יחוס לבעל זכויות היוצרים המקורי (ממנו את מעתיקה או לוקחת את הבסיס ליצירה הנגזרת שאת יוצרת) ושאת עושה בזה רק שימוש לא מסחרי. לפי סעיפים 4 ו7 , (ראי נוסח החוק במאמרי הפורום) פריטים סרוגים אינם נושא לזכויות יוצרים, אלא נושא למדגמים. (זה לא אומר שכל פריט סרוג כשיר למדגם, ההיפך, לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, פריט סריגה שפורסם/שווק לא יהיה כשיר למדגם. כן יכולה להווצר זכות יוצרים בציור שישמש לסריגה וגם בצילום של פריט סרוג) כל זה נאמר בהסתייגות, כי אולי יש פריטים סרוגים בודדים שיכוים להיחשב ליצירות אומנות. לא חושב שהבנת נכון. זכויות היוצרים יכולים להווצר לך, אם את יוצרת יצירה מקורית כמשמעותו של מונח זה בחוק חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007. אם את יוצרת יצירה נגזרת, למשל מתרגמת מאמר או כותבת מאמר שמהווה עריכה של מאמר של מישהו אחר, והמאמר המקורי פורסם תחת הרשיון אליו את מפנה, ביצוע סריגה לפי מאמר הדרכה אינו מהווה יצירה נגזרת, אלה ייצור מוצר.
 
סעיפי החוק

. היצירות שבהן יש זכות יוצרים (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; (2) תקליט; ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9. (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. 7. מדגמים על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי.
 
תודה רבה על התייחסותך המהירה. מחדדת בשאלה

נוספת לעניין החלק הראשון בתגובתך הראשונה - האם קיימים בארץ רשיונות מהסוג הזה? הכוונה - האם מאמר מקורי שלי (לא נגזרת - תרגום או עריכה) יוכל לקבל רשיון כנגד העתקה, שתחשב העתקה, אם לא מתקיימים בה התנאים של נתינת ייחוס ו/או עשיית שימוש מסחרי? או שבכללי כל הנושא הזה פרוץ..? או לחילופין, האם אוכל לעשות שימוש ברשיון מסוג CREATIVE COMMONS כאן בארץ? האם יהיה לזה תוקף? מנסה להבין..
ובמקביל אחפש את משמעות המונח יצירה מקורית בחוק. תודה מראש!
 
תשובות

"רשיון" זה לא בהכרח משהו קיים, כי רשיון זה משהו שאת מנסחת וקובעת. בדיוק כפי שאת מוכרת מכונית. כאשר את מוכרת את המכונית שלך לפלוני, החוזה שלך לא קיים כל עוד לא הגעת להסכמה עם הקונה. מן הסתם קיימים מסמכים דומים, פחות או יותר. אבל מותר לכם להסכים בחוזה על כל דבר 0כל עוד אינו בלתי חוקי, בלתי מוסרי או נוגד את תקנת הציבור. הרשיון הוא דבר אפילו עוד יותר גמיש, כי הוא לא מבטא מפגש של רצונות בין צדדים, כמו חוזה, אלא הוא מבטא את הרצון שלך. אדם יכול לכתוב ברשיון כל דבר, אך המבחן הוא מבחן המציאות. כך למשל, אם תפרסמי מאמר על סריגה ותכתבי למשל, שאת מרשה להעתיק את המאמר, בתנאי שההעתקה לא תבוצא בימי שני וחמישי בין השעות 14:00 ל 16:00, זה יהיה מאד קשה לגלות אם מישהו מפר את תנאי הרשיון... הסיבה שארגונים רבים, כדוגמת Creative Commons הכין והפיץ רשיונות אחידים, היא בדיוק כדי לעזור לאנשים שרוצים לתת רשיונות לציבור, אך לא רוצים לפנות לעו"ד כדי שינסחו להם רשיונות מחוייטים. הרשיונות של Creative Commons הם "קונפקציה", הם מוצרי מדף ואת צריכה להיכנס ל"חנות" לבחור ו"למדוד" מה שמתאים לטעמך ולמידותייך, מבחינת הרישוי. רשיונות של Creative Commons מן הסתם קיימים בכל מקום ביקום, כי רשיון הוא לא משהו פיזי שיש לו בכלל מקום,ואם לזאת כוונתך, אז ישנן גרסאות עבריות (לא תמיד הכי מעודכנות) וניתן למצוא אותן באתר של Creative Commons הישראלי. יש שמשתמשים בהם ויש מי שמעדיף את הניסחוחים באנגלית שבד"כ יותר עדכניים ויותר טובים, אך היות ומדובר כאמור ב"קונפקציה" אין שום סיבה שגם העבריים לא יתאימו להרבה מאד משתמשים. הנושא לא פרוץ ולא יכול להיות פרוץ, מכיוון שקיימת נורמה חקוקה והיא החוק. המונח יצירה מקורית מופיע בסע' 4 לחוק ובסעיף הראשון קיימות הגדרות לסוגים השונים של יצירות, ואולם קריאת החוק לא בהכרח תביא אותך להבנה. כמו שידידנו יורם אומר, בשביל זה יש עורכי דין. אני מניח שאם כל אדם היה מבין מה שעו"ד מבין, אנשים לא היו הולכים ללמוד שנים, לעשות התמחות, בחינות הסמכה ואחר כך להמשיך בעצם לצבור ניסיון וממש ללמוד כל חייהם (או לפחות עד היציאה לגמלאות).
 
למעלה