הואיל וזו סמיכות מיידעים את הסומך.שאלה: האם ניתן ליידע "דין תורה"? כלומר האם ניתן - ואיך, ליידע = להתייחס לדין תורה אחד ספציפין? ואם כן, מהי הצורה: הדין תורה? או דין התורה (שנשמע לי ממש לא טוב)?
תודה רבה!!
תודה רבה!הואיל וזו סמיכות מיידעים את הסומך.
בעניין התייחסות לדין מסוים, יש דרכי יידוע נוספות, ולפעמים לא צריך ליידע כלל לשם כך.
אבל אי אפשר להדגים באוויר; תן הקשר (משפט או שניים) ונראה מה מתאים.
בשני המקרים אין מניעה דקדוקית ליידע רגיל (דין התורה), אבל זה לא מונח שאני משתמשת בו בחיי, ולכן קשה לי לשפוט.תודה רבה!
הנה דוגמה: גַּם בְּ [הַ] (דִין תּוֹרָה) שֶׁזֻּמַּנְתִּי אֵלָיו בְּעִנְיַן הָרִמּוֹנִים... וְגו'
ודוגמה אחרת: הוא ציטט את [ה] (דין תורה) שניתן בעניין הרימונים
תודה רבה!
תודה רבה!בשני המקרים אין מניעה דקדוקית ליידע רגיל (דין התורה), אבל זה לא מונח שאני משתמשת בו בחיי, ולכן קשה לי לשפוט.
אם רגילים להשתמש בו לא מיודע, אפשר פשוט לא ליידע:
גם בְּדין תורה שזומנתי אליו...
הוא ציטט דין תורה שניתן...
במידת הצורך אפשר לחדד ולהוסיף "דין תורה זה" או "דין תורה מסוים".
בחר במה שמצלצל לך טוב יותר.
תודה רבה!לעניות דעתי, אין כבילותו של הצירוף "דין תורה" עולה על זו של "בית ספר" (למשל). ומה לא תהין לומר, ולבטח לא לכתוב, "הבית ספר" כך, שוב לדעתי, לא תעשה זאת לגבי "דין תורה". הכול עניין של הרגלת העין והאוזן.
ואם טועה אני, דונני נא לכף זכות ואל תעמידני לדין תורה.
יופי. תודה !! אני רואה זאת בפרויקט בן יהודה. הערה: התרגום העברי של שמשון מלצר יצא (כפי שהבנתי) ב1961. אז זה מה שרלוונטי, ולא מועד כתיבת המקור היידי.מצאתי, בניגוד למה שאמרתי לעיל, מופע של "הדין תורה" כשמו של סיפור מאת י.ל. פרץ בתרגומו של שמשון מלצר.
אמנם אין מביאין עדות מסופרי תחילת המאה שעברה, אך הסיפור יפה וההפואנטה שלו ממש שובת לב. כדאי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.