שאלה בעניין ירושלם במקרא

נוף-צלול

Active member
שאלה בעניין ירושלם:
אני רואה (כלומר, עד עכשו טחו עיניי, מודה!) שבמקרים רבים ירושלם בתנ"ך מנוקדת כך: יְרוּשָׁלָםִ
כלומר מופיעה נקודה מתחת למ"ם.
מה היא נקודה זו? האם זה חיריק?
אם זה חיריק אתמהה: יש עוד מקרה דומה לבד מירושלים? ואם חיריק, האם הוא כאילו הולך לאחור, כמו למשל רוחַ, שהפתח הולך כאילו אחורה.
או שזה בכלל לא חיריק?
אודה מאד להסבר!
מצורפת דוגמה
תודה רבה!
 

קבצים מצורפים

  • khirik.jpg
    khirik.jpg
    KB 20.3 · צפיות: 1
נערך לאחרונה ב:

trilliane

Well-known member
מנהל
שאלה בעניין ירושלם:
אני רואה (כלומר, עד עכשו טחו עיניי, מודה!) שבמקרים רבים ירושלם בתנ"ך מנוקדת כך: יְרוּשָׁלָםִ
כלומר מופיעה נקודה מתחת למ"ם.
מה היא נקודה זו? האם זה חיריק?
אם זה חיריק אתמהה: יש עוד מקרה דומה לבד מירושלים? ואם חיריק, האם הוא כאילו הולך לאחור, כמו למשל רוחַ, שהפתח הולך כאילו אחורה.
או שזה בכלל לא חיריק?
אודה מאד להסבר!
מצורפת דוגמה
תודה רבה!
 
שאלה בעניין ירושלם:
אני רואה (כלומר, עד עכשו טחו עיניי, מודה!) שבמקרים רבים ירושלם בתנ"ך מנוקדת כך: יְרוּשָׁלָםִ
כלומר מופיעה נקודה מתחת למ"ם.
מה היא נקודה זו? האם זה חיריק?
אם זה חיריק אתמהה: יש עוד מקרה דומה לבד מירושלים? ואם חיריק, האם הוא כאילו הולך לאחור, כמו למשל רוחַ, שהפתח הולך כאילו אחורה.
או שזה בכלל לא חיריק?
אודה מאד להסבר!
מצורפת דוגמה
תודה רבה!
השם הקדום היה ככל הנראה שלם ואחד המלכים הראשונים היה מלכיצדק מלך שלם כמוזכר בספר בראשית.
החלק הראשון של השם "ירו" כנראה רומז על השם הר מוריה או הר האל יראה.
 
תשובה לשאלתך תוכל למצוא בויקיפדיה בערך "שמות ירושלים":
מכיוון שהטקסט הכתוב בערך זה הינו ארוך אני מביא, לנוחותך את הקטע הממוקד הנוגע ישירות לשאלתך. הנה:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הכתיב וההגייה של "ירושלים" במקרא​

במקרא, בכל הפעמים שמופיעה המילה "ירושלים", נכתב שם העיר ללא האות יו"ד - "ירושלם", מלבד חמש פעמים.[4] כתיב זה עולה בקנה אחד עם שמותיה הקדומים החוץ-מקראיים של העיר, וכן עם הגייתה של המילה במנסרת סנחריב, ובמקורות מאוחרים יותר כדוגמת תרגום השבעים. בשלב כלשהו, כנראה בתקופת בית שני, התקבע השם העברי יְרוּשָׁלַיִם, אם כי בארמית המשיכה העיר להיקרא יְרוּשָׁלֵם.

במסורה קיבלה המילה "ירושלם" אפקט של קרי וכתיב, ובחלקים העבריים של המקרא, אף שהמילה נכתבת ללא יו"ד, ואף ללא סימון הקרי לצדה, הוגים אותה כאילו נכתבה האות יו"ד בפנים. מקובל לנקד צורת כתיבה זו כשהחיריק[5] של האות יו"ד מסומן בין הלמ"ד למ"ם: יְרוּשָׁלִַם. בדפוסים רבים, מחמת חוסר אפשרות טכנית לסמן כך, סומן החיריק מתחת המ"ם: יְרוּשָׁלַםִ.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 

נוף-צלול

Active member
תשובה לשאלתך תוכל למצוא בויקיפדיה בערך "שמות ירושלים":
מכיוון שהטקסט הכתוב בערך זה הינו ארוך אני מביא, לנוחותך את הקטע הממוקד הנוגע ישירות לשאלתך. הנה:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הכתיב וההגייה של "ירושלים" במקרא​

במקרא, בכל הפעמים שמופיעה המילה "ירושלים", נכתב שם העיר ללא האות יו"ד - "ירושלם", מלבד חמש פעמים.[4] כתיב זה עולה בקנה אחד עם שמותיה הקדומים החוץ-מקראיים של העיר, וכן עם הגייתה של המילה במנסרת סנחריב, ובמקורות מאוחרים יותר כדוגמת תרגום השבעים. בשלב כלשהו, כנראה בתקופת בית שני, התקבע השם העברי יְרוּשָׁלַיִם, אם כי בארמית המשיכה העיר להיקרא יְרוּשָׁלֵם.

במסורה קיבלה המילה "ירושלם" אפקט של קרי וכתיב, ובחלקים העבריים של המקרא, אף שהמילה נכתבת ללא יו"ד, ואף ללא סימון הקרי לצדה, הוגים אותה כאילו נכתבה האות יו"ד בפנים. מקובל לנקד צורת כתיבה זו כשהחיריק[5] של האות יו"ד מסומן בין הלמ"ד למ"ם: יְרוּשָׁלִַם. בדפוסים רבים, מחמת חוסר אפשרות טכנית לסמן כך, סומן החיריק מתחת המ"ם: יְרוּשָׁלַםִ.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה רבה! עכשיו העניין ברור לי יותר. תודה!
 
למעלה