שאלה בענייני חינוך....

[ophra]

שאלה בענייני חינוך....../images/Emo63.gif

בעקבות השרשורים בנושא חינוך ביתי... ושוב, אל "תרדו" עלי רק בגלל שזה "צרות של עשירים"... טוב...

אז מה עושים עם ילד מוכשר במיוחד?? ילד שנכנס לכתה א´ וכבר יודע לקרוא לגמרי, בחשבון הוא כבר בלוח הכפל, וגם אנגלית מבין לא רע ואפילו טיפה קורא (מילה פה, מילה שם). וכאן אני חייבת להסביר: אני לא אמא שדוחפת!!! את הכל הוא למד לבד, מרצונו החופשי, ובעצמו. ברור שכשהוא מגיע אלי עם שאלות אני עונה ומסבירה הכי טוב שאני יכולה (כמו לפני כמה חודשים: "אמא, מה זה כפול?", הסברתי שבמקום "כפול" יותר קל להבין "פעמים": שלוש פעמים 2, זה כמו שרוצים לחלק לשלושה ילדים, שתי סוכריות לכל אחד, אז כמה סוכריות צריך בסך הכל....) אבל זה הכל ממנו... אני גם לא רוצה להכנס כאן לדיון בנושא הקושי הנפשי שמתלווה לזה כי הילד בפירוש הרגיש שאוהבים אותו וחברים שלו בגלל שהוא כזה "חכם"... ואת זה אני מנסה להעלים ולמגר, בהצלחה לא מבוטלת, אך כמובן איטית והדרגתית. השאלה היא באמת נוגעת למערכת החינוך, שלא ממש יודעת איך להתמודד עם "מקרי קצה"... אני בעקרון מתנגדת ל"הקפצת" כיתות. בטח לא בשלב כל כך מוקדם. אבא שלו אובחן בילדות (על ידי אימו הפולניה...

) כ"ילד מחונן" והוקפץ כיתה. זה לא עשה לו במיוחד טוב..... אני גם לא רוצה להפריד אותו מהחברים והסביבה הטבעית והמוכרת ולשלוח אותו לבי"ס "מיוחד". מצד שני - אני גם לא רוצה שהמערכת, עם ה"ממוצעות" שלה תדכא ותמעך אצלו את כל תאוות הלימוד ושמחת הלמידה. אז מה דעתכן/ם?...

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

חחחחחחח חינוך ביתי, כמובן!!! ../images/Emo6.gif

לא חייב להיות חינוך ביתי, אבל זו בעיה. יש להם תכניות בביה"ס לילדים מחוננים אבל לדעתי, הן מתחילות בגיל מאוחר יותר. לצערי, יש בסיס רחב מאוד לפחד שלך.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

בגישה מעשית יותר:

פני למנהלת וליועצת ותבקשי פתרונות אל תוותרי!! תלמדי לדבר כמו עו"ד תפסלי כל תירוץ, תציעי פתרונות, אם יגידו - תקציב, תקנים תשאלי: מי מחליט? תנו לי שם וטלפון, אני אשיג את התקציב וכך הלאה ותמיד תמיד, אם מתקילים אותך, תבואי ותשאלי - אנחנו כבר נמצא משהו נוסף שאפשר לעשות

שנת למידה בכייף!!!

 

[ophra]

../images/Emo6.gif הצחקת אותי נורא עם ה....

"תלמדי לדבר כמו עו"ד".... ואם אתקל בקשיים בדרך - בטוח אבוא לכאן להתייעצות נוספת... שוב תודה!

 

[העקשנית]

עפרה.../images/Emo91.gif

שני הילדים שלי אובחנו כמחוננים, (ואף אני ואביהם-בילדותינו). כשאנחנו היינו ילדים-לא עשו עם זה כלום......אבל אותי כן דחפו בכיוון מסויים וספציפי, למרות שרציתי להתפתח בכיוונים נוספים-כך שזה גרם לי להיות אנטי בכל מה שקשור בדחיפת ילדים, בפיתוח כשרונות ב"כוח" בגיל הצעיר.....כי זה בא על חשבון הילדות שלי, ועל חשבון החברות. לכן-לא שלחנו לבית ספר מיוחד למחוננים, לא שלחנו לחוגי העשרה מיוחדים למחוננים, אבל כן שלחנו לחוגים שהיו בבית הספר, דאגנו שהילדים ילמדו בבתי ספר מהטובים שהיו במסגרת הרגילה, דאגנו שיהיה להם מחשב בבית מגיל צעיר. היה לשנינו חשוה שיהיה להם טוב מבחינה חברתית ושהם יהיו מקובלים-וזה באמת מה שקרה.היה חשוב שהחברים שלהם יגורו לידם, כדי שיוכלו להפגש גם אחה"צ בלי הסעות וכו´. כשהבן שלי היה בכיתה א´ המורה הבחינה שהוא באמת מוכשר וזריז-היה מסיים ראשון את החוברות והמטלות בכיתה-ולמזלו המורה שלימדה אותו היתה מורה מיוחדת, ובכיתה שלה היו מספר מוקדי פעילות למי שסיים או משעמם לו. בתחנות הללו היו ספרי קריאה, משחקים, הפעלות ברמות שונות, משימות וכו-לעבודה עצמית עם מעט הדרכה של המורה. היה גם מחשב עם משחקים ומי שרצה יכול היה לשחק בו. כך למעשה נפתרה ה"בעייה". זה בכל אופן מה שזכור לי. תמיד אפשר למצוא פתרונות יצירתיים אם רק רוצים..... ואפשר להציע את מה שסיפרתי כאן למורה של הבן שלך.

 

[רק אביגיל]

מחוננים - חינניים - חנונים ../images/Emo6.gif

לא פלא ששורשי המילים קרובות (אז מה אם אני טועה). קודמקול אני שמחה לא לאכזב את השירשור המחונן הזה ולהצטרף אליו. (בסוף עוד יקפיצו אותנו ישר להנהלת הפרדס עם כל החינניות שלנו

) . וכמו כולן - גם אני נוטה לדבר מנסיון אישי ומשפחתי. אני הוקפצתי (רק גנים ) ומגנון הוּלכתי (ע"י הורי הרומנים ולא הפולנים

) ישר לכיתה א´. תמיד הייתי "הקטנה" בשנה בחבורה . 3/4 מהביטחון העצמי שאין לי , מקורו בזה אני חושבת.

. לדעתי , כל מהלך חיי היה משתנה לו לא הקפיצו אותי את השנה הזו. אני לא ממש מיללת על זה אבל לפעמים מהרהרת " מה היה אילו....". אח´שלי הוקפץ לכיתת מחוננים ובשל כך היה צריך לעבור ביצפר. אמנם לא רחוק. אבל ילדים אחרים.אחורי כמה חודשים הוא אמר להורים שלי (בכיתה ד´ (נדמה לי ) , חבר´ה , אני רוצה להיות ילד , לא "ליטל פרופסור" , הילדים כאן הם לא ילדים , והוחזר אחר כבוד לביצפר הקודם. ותאמינו לי שהיום , הוא ממש לא "מבייש" , הפוטנציאל מוצה וכל הכבוד והיקר לו . ג´וניור - בכיתה א-ב´ : אני מתייקת את כל תעודות ה"מבריקוּת" יפה בניילון שומרת את המחמאות מהמורה באחת המגירות בלב , קרוב לבטן ונותנת לו להמשיך להיות ילד. להשתולל. לשחק. זה מה שהוא הכי צריך עכשיו לדעתי. והוא יודע , שביצפר , זה - "זה מה יש" וכשהוא גומר משימה (ברבע הזמן , לדברי המורה עד כה ) הוא מתפנה לציור פוקימונים או כל מה שבראש שלו באותו הזמן. אני לא מתלוננת לגבי הביצפר , הוא טוב ויודע להעניק לו את "החומר" הלימודי שמתאים. אלפי (מה אלפי , מליוני ) ילדים גדלו בארץ שלנו גם בבתי ספר נחשלים יותר ואם צריך לצאת מילד משהו טוב לכשיגדל , זה יצא. ואם לא , גם בהכי השקעה ובהכי כסף ובהכי הכי מכל מה שיש , הוא יכול לצאתץ כלומניק. כל מה שחשוב לי זה לתת לו את הכלים (מהבית וממה שהוא הביא איתו כשהוא נולד ) ואת זכות הבחירה בין מה שאני יכולה להציע לו. ללמד אוו להשתמש במה שיש בו , אם הוא רוצה. ולנסות להראות לו למה זה כדאי להשתמש בזה. אז אני לא ממש רוצה שהמערכת תתמודד . רק שתבין. ולדעתי ילד יאבד את תאוות הלימוד ושמחת הלמידה כמו שכתבת , רק עקב לחץ מיותר לתוצאות , הן מצד המערכת והן מצד ההורים. כל עוד זה קיים בו ולא מופעלים לחצים , זה ימשיך , גם אם זה לא יהיה בדיוק בתחומי הלימוד הבית ספריים. (תארו לעצמכם כמה תאוות לימוד צריך בשביל לדעת בעל פה שמו של איזה חמש מאות דמויות דמיוניות מסדרות הטמבלוויזיה למשל

. ותחומי העניין משתנים. פעם נושא יותר חשוב (לנו ההורים ) ופעם יותר קליל בעינינו . אבל אצל מי שזה קיים , זה קיים. ואם במקרה זה ב"תחום לימודי" , תמיד אפשר להעשיר לפי בקשת הילד , בחוגים וכדומה. אבל ברגע ש"נגמר"לו והוא רוצה משו חדש , אני בעד לאפשר לו את החלפת התחומים. שיספוג מכל מה שרק אפשר , כל עוד הוא יכול ואין לו "התחייבויות". וכן , יש תכניות מיוחדות למחוננים וחוגים , גם שלא במסגרת החלפת בתי ספר אלא במסגרת העשרה , אבל אני לא הייתי נוטה להשתמש בזה. מהסיבות שפירטתי לעייל.

 

[העקשנית]

ואני חושבת לאחר שקראתי את אביגיל|מר

שאם אפשר שיהיה בכיתה מחשב עם תכנות של מט"ח, או כל תכנה לימודית שהילד יכול ללמוד ולהתפתח-זה יכול להיות פתרון. ו/או גם אולי חיבור לאינטרנט.....ואז שהיחד יוכל לגלוש לאתרים מעניינים ולהתפתח בכיוונים שהוא רוצה. בבתי ספר טובים צריכים להיות פתרונות לילדים שמעל לממוצע. עפרה-שאלת את המורה מה הפתרונות שיש לה להציע? חשוב לדבר על זה-כי אם לא-עלול להיווצר מצב שילד שמשעמם לו-ולא יהיו לו פתרונות מעשיים-יהפך לילד מפריע בכיתה......בגלל השעמום.או לילד סובל....

 

[רק אביגיל]

עקשניתי ../images/Emo13.gif

דפקא תוכנות מט"ח והלומדות למיניהן , הן אלו שהכי משעממות את הילדים ובמיוחד את אלו המבריקים יותר.

 

[העקשנית]

../images/Emo6.gifחחחה-מצטערת-שכחתי.....אבל....

זה היה כבר מזמן כשבני היה בכיתה א´... אבל חשבתי שאם לדוגמא נותנים לילד בכתה א, לשבת עם תוכנה שמיועדת לילדים בכיתה ג´ או ד´... שזה למעשה מה שאני עשיתי בבית עם הבן שלי..... אז-זה כבר לא כלכך משעמם.... זאת הייתה הכוונה.....

 

[רק אביגיל]

../images/Emo13.gif תאמיני לי שממשחק

מחשב אסטרטגיה היסטורי , הם לומדים הרבה יותר. גם "חומר" (הסטוריה , גיאוגרפיה ואפילו חישובים למיניהם ) וגם כישורים (תכנון , דמיון מודרך , מהירות מחשבה , דרכים לפתרון בעיות וכו´). זה גם יותר מעניין וגם יותר מאתגר וגם אפשר ליישם בחיי היומיום שלהם . אבל למה שייתנו להם את זה בביצפר? התוכנות מ ש ע מ מ ו ת ולא משנה לאיזו רמה הן מכוונות. גם הג´וניור בשיעורי מחשב עוד בכיתה א´ הגיע לרמות של ג´ - ד´. אבל זה לא אומר שזה עניין אותו. עניינה אותו יותר ההתקהלות של הילדים סביבו שבאו להציץ

. בגן (שהיה בחטיבה צעירה בתוך הביצפר) , היה להם מחשב קבוע. , אפילו שלשה. אני הייתי זותי שבאה להתקין להם ת´משחקים (הגננת הרשתה לי) מהבית , שיהיה להם יותר מעניין במקום התכנות הדפוקות שסיפקו להם. משחקים שלימדו אותם כישורים ולא "חומר".

 

[רק אביגיל]

שכחתי........שלא לדבר על

לימוד אנגלית ........ (במשחקים ההם )

 

[העקשנית]

אם כך אביגיל-אז הנה פתרונות להציע

ל...... את יכולה לבוא בהתנדבות או בתשלום סמלי לגנים, בתי ספר וכו´, ולהציע להתקין עבורם מה שהתקנת אצל ג´וניור בגן ... או להסביר מה ואיך....או להתציע אלו משחקי אסטרטגיה-כפי שציינת... ולמה שלא יהיו מחוברים לאינטרנט? זה יכול להתחלק בין ההורים..... בקיצור-אם רוצים אז אפשר, וכנראה שזה תלוי גם במורים וגם בהורים. אני לא ידעתי מה יש במחשבים של הילדים שלי בגן ובבית הספר, אבל ידעתי שהילדים שלי מאד אהבו לשחק בהם. יש פתרון צריך רק רצון.

 

[ophra]

../images/Emo51.gif רבה לכולכן... ../images/Emo25.gif

עם יועצת בית הספר דיברתי עוד לפני תחילת שנת הלימודים היא דווקא עשתה רושם טוב וענייני וביקשה שאדבר איתה אחרי שהוא ישובץ בכתה ותהיה לו מחנכת רק שעכשיו שמעתי שפיטרו אותה... (את היועצת

) היום לקחתי מהמורה את הטלפון שלה ואני מתכוונת להתקשר אליה ולבקש להפגש גם במקרה הזה - אני עדיין אופטימית ועושה רושם שיש עם מי לדבר בכוונה נתתי לזה כמה ימים כדי שתלמד להכיר טיפה את הגור שלי. הרבה יותר קל לשוחח כשיש לה מול העיניים דמות מוכרת ולא דמות ערטילאית שמתבססת רק על מה שאני מספרת (והרי כל אמא חושבת שהילד שלה גאון....

) תודה רבה לכולכן... קיבלתי הרבה רעיונות וקווי מחשבה חדשים... ואם הפתרונות שיציעו לי לא יהיו מספקים, אשאב משלכם ואציע פתרונות משלי. בעקרון, כתפיסת עולם, אני לא אדם ראדיקלי. מתנגדת לקיצוניות מכל סוג אבל כשזה נוגע לגורים - אנחנו הופכות ללביאות....

אז שוב תודה, ושנת לימודים מוצלחת לכולם

 

[רק אביגיל]

../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[האחים וויזלי]

אני אגיב מחר (?)../images/Emo4.gif

 

[האחים וויזלי]

כל מה שאביגיל אמרה ועוד

כל מה שאביגיל אמרה בארוך ההוא- כדאי להקשיב לה וכמה עצות

קודם כל, תבררי לגבי המורה והאמצעים שבית הספר. יש מורות שהם די בנותזו :-X. אני זוכר שבכיתה א´, כשראינ בלי סודות והיה את הסיפור הזה שהם זזים בתוך הדפים הייתי קורא בקול רם יחד עם המספר, המורה לא ממש קיבלה את זה וצעקה עלי. לא נפגעתי, נראה לי שהמשכתי להקריא. תבררי בבתי הספר השונים- למי יש הכי הרבה אמצעים, מחשבים, מכשור מתקדם וכייפי- שהילד יתפתח בכיף.

הקפצת כיתה- מבחינתי בחיים לא הייתי מקפיץ ילד שלי כיתה. כל שנה זה משהו אחר ויכול להיות שהוא לא ייסתדר עם ילדים מכיתה גבוהה יותר, אפילו שהוא הכי גאון בעולם ונראה שבין כיתה א´ לב´ לג´ אין פערים מהותיים בילדים- יש. תני לילד להנות, כיתה א´ זה לא משהו שקורה הרבה. חבל שהוא "ייתקע" עם ילדים שהוא לא אוהב. בינינו- מה שמדרבן(דירבן) אותי ללכת לביצפר כל יום ולקום בשש עדיין חצי מחייך אלה החברים וכל הכיתה שלי תסכים על זה.

דיבור עם הילד- מבחינתי, הדבר הכי חשוב. להפיל על הילד "תיק" כזה גדול- אתה מחונן בכיתה א´ זה דבר ע נ ק, אני לא יודע איך הוא יתמודד. חשוב מאוד להבהיר לו שזה לא עושה אותו יותר טוב, לא גורם לו לזלזל באף אחד. את יודעת, קבלת המושג הזה "מחונן" שאף על פי שאתה מחונן, מעולם לא שמעת מה זה ורק אמא אמרה שאתה מאוד חכם או משהו כזה- זה יגרום לו אולי להשתנות, או לזלזל בלימודים, חשוב מאוד להבהיר לו את כל העניין שלא יתבלבל. (ובינינו, אבל אל תגלי לפולניות פה, חצי מהילדים בכיתה א´ מחוננים)

חוגים- הקצפת- אין כמו חוגים, כל עוד הילד אוהב אותם. פה, שוב, חשוב מאוד לדבר עם הילד, לראות איך הוא מרגיש, איך הוא מתמודד עם ההליכה פעם בשבוע לביצפר אחר, עם ילדים שעלולים להיות מרושעים או שהוא עלול להיות הילד הלא חכם בקבוצה שלהם, לדבר איתו, לראות אם הוא רוצה משהו, לחליף חוג או משהו. חשוב- אם את מדברת עם הילד לפני שהוא הולך לחוג, כלומר "מתחקרת" אותו אם הוא באמת רוצה ויודע לפני מה הוא עומד, אל תגרמי לו לפקפק בעצמו. רק לא משפטים כמו "אתה עלול להיות הלא יוצלח שם" כי את רוצה לרכך אותו לפני נפילה, שבכיתת האם הוא חכם הדור ובכיתה החדשה הוא לא הכי בולט. ואם אפשר להמליץ על חוג שאני אהבתי והיו לי כמה שותפים לאהבה, לא משנה אם הם היו הטיפוסים של חבה מילולית או כמותית- פיתוח חשיבה ושיטות מחקר שם מאיים- הקורס ממש לא זה הדבר הכי נחמד שאי פעם הייתי בו, אם את רוצה אוכל לתת לך אפילו טלפון, שתשאלי אותם איפה יש להם חוג או!! תבררי במה הבן שלך טוב- כלומר, אם הוא מתחבר יותר למחשבים או לדרמה (למשל) ואם את רוצה- תפתחי בו את הצד החזק או שלחילופין- תדאגי לצד הפחות טוב שלו. -פורג´, אני מאוד מקווה שתקחי את זה ברוח טובה ולא תחשבי שאני מקניט אותך בתור אמא {למדתי מטעויות

}

 

[ophra]

מקניט...../images/Emo35.gif מה פיתום!. ../images/Emo6.gif

רק נפעמת ומתפאלת מהיסודיות והעומק שהשקעת בעניין... ואתה עוד בכלל ילד בעצמך...

אז ככה:

מעולם לא השתמשתי במילה "מחונן". לא אוהבת אותה ואם תשים לב - גם בהודעה הראשונית שלי לא עשיתי בה שימוש. מ-ק-ס-י-מ-ו-ם הוא שומע אותי אומרת שהוא מוכשר, וגם זה - לא ישירות אליו לו אני אומרת שאני מאד גאה בו ושזה נהדר כמה שהוא יודע ולומד הרבה ואכן מנסה להסביר לו שלא בגלל זה הוא "שווה" ושזה לא מצדיק התנשאות... (שבעבר הוא היה קצת חוטא בה....)

הקפצת כיתה - גם אני נגד. זה לא אופציה מבחינתי.

בחירת בית ספר - יש בשכונה שלנו ביצפר אחד. שם לומדים כל החברים, וכולם במרחק הליכה אחר הצהרים, וכך גם החוגים והפעילויות האחרות. כך שיש שתי ברירות - או להשאר בביצפר הזה, או ללכת לביצפר "מיוחד", וגם זה כרגע לא ממש על הפרק, רק אם ההמשך יהיה לא מוצלח... (ואני טיפוס אופטימי מטבעי אז לא חושבת שכך יהיה)

חוגים - כאן באמת יש דילמה מסוימת. מצד אחד - הצדדים ה"חזקים" שלו הם באמת חשיבה: מדעים, שחמט, מחשבים וכו´. מצד שני - נראה לי שדווקא בגלל הכישורים שלו, יש מקום לעודד (ולא לדחוף!) אותו ללכת לתחומים אחרים כמו דרמה, אומנות ויצירה אחרת... אבל גם בעניין הזה אני לא מתכוונת להתעקש, רק להמליץ... תודה לך ויזל יקר על תשומת הלב וההשקעה ושתהיה גם לך שנת לימודים נ-פ-ל-א-ה (ואחרונה, לא.....?

)