שאלה בענין השפעה סביבתיתו

שאלה בענין השפעה סביבתיתו

היי עינת, ושוב תודה שאת קיימת ושאת פה :) שאלה שמטרידה אותי מידי פעם, יש לי ילדה ממושמעת , מחונכת ועם גבולות ברורים, (את כבר כמעט מכירה אותה מההתכתבויות שלנו):), היא ילדה שבדרך כלל טוב לה, עטופה בהמון אהבה וחיזוקים חיובים וכמעט ללא התקלויות שליליות, היא ניחנה באופי בריא וחלק בסה"כ, מידי פעם היא נמצאת עם ילדה זו או אחרת (ביתי בת שנתיים ועשרה חודשים) והילדה האחרת שיכולה להיות בת דודה שלה ששנה מעליה בגיל,לצורך הדוג', היא ילדה שההורים לא הצליחו ליצור שם משמעת והתנהגות חיובית, היא מקבלת מה שרוצה ו"אסור" לומר לה לא, ולא אכנס לסיבות הלא מוצדקות לחינוך זה, בקיצור ולעניין, הבת שלי נמצאת איתה מידי פעם ורואה שהילדה אומרת -לא רוצה- להורים שלה כמעט על כל דבר וזה בסדר ומקובל שם ונכנעים לה, היא מכה את אמה וזה עובר יחסית חלק למעט הערה קטנה וחיבוק ונשיקה והתרפסות אחרי שבוכה מההערה הקטנה של לא מרביצים לאמא, אחרי כל מפגש כזה ילדתי מנסה אצלי את התגובות באותה התנהגות ואני מרגישה שכל מפגש מצריך ממני אחכ סדרת חינוך חדשה, איך ניתן למנוע את העניין, באותו עניין שאלה אחרת אחרי מפגש עם הילדה הנ"ל שהיא ילדה מפותחת ובמשחק שלהם יחד היא "מכניסה" לביתי פחדים שביתי עצמה עדיין לא יצרה אותם ולא חשבה עליהם- כמו לדמיין שיש אריה בחדר והוא מאוד מפחיד וכדו' , כמובן שאני לא יכולה למנוע ממנה לפגוש ילדים פחות מחונכים כדוג' א וילדים עם דמיון מפותח כדוג' ב השאלה היא איך מפחיתים את ההשפעה ב2 הנסיבות. מחכה לתשובתך, אני. נ.ב זה לא הילדה היחידה שמעלה בי את השאלות וישנם עוד דוגמאות לחיקוי התנהגות שלילי אבל אקיש מעניין זה לאחר.
 
ילדי הגבולות

מנסיוני ילדי הגבולות נמשכים לילדים חסרי הגבולות הם נהנים מההרפתקה של לחוות משהו אחר, חסר רסן ומשתלח אולי בתך באופיה אוהבת את ים האפשרויות, את החופש ונמשכת לשם ילדי גדלו עם מעט מאוד גבולות ולעיתים בקרו בבתינו חבריהם שבאו מבתים יותר נוקשים והצחיק אותי לראות את הניצוץ בעיניהם שהתברר להם שאצלנו מותר לקפוץ על המיטות מותר לעבוד עם חימר בסלון, מותר לאכול ממתקים מתי שמתחשק ומותר ומוותר תמיד תוכלי לעשות את ההפרדה בין בתים אחרים לבית שלנו ועצתי לך, בדברים שאינם מזיקים ופוגעים בך, או בילדה- שחררי את הרסן
 
לאומניתבנשמה- נא כנסי

תודה על תגובתך, אך נראה לי שלא קראת נכון או שאני לא הסברתי נכון, אין אצלינו כללים נוקשים בכלל, אפילו יש הטוענים שהילדה מלאה בפינוקים, יש גבולות ברורים על דברים שחייבים, כמו להכות הורה, וכדו' , אני נותנת לביתי להתעסק עם אוכל ולהתלכלך כי אני חושבת שזה בריא, לקפוץ על המיטות, לעבוד עם חימר, ברבצק, לצייר בלורדים אפילו שמתקשקש על הגדים ולפעמים על הרהיטים אבל לדוג' יש גבול אם אני אראה שהיא הולכת עם לורד ומציירת על קיר או רהיט בכוונה אני אציב גבול ברור ולא אתן להתפרק אלא אקח את הלורדים ליום יומיים, כך שאני נותנת לה ים אפשרויות ומשתדלת להימנע מהמילה לא ואסור היות ואני בעד התנסויות חדשות, התפרקות מסוג זה או אחר, הגבולות שדיברתי עליהם הם ישארו בעיני כל המחנכים והיועצים כגבולות שחייבים להיות עקביים בהם ועליהם שאלתי. אשמח לשמוע את תגובתך לתגובתי. אני
 
מסכימה איתך

מבינה אותך ומסכימה איתך, לא מכים הורה בשום פנים ואופן, לא בצחוק ולא ברצינות גם בביתי לא הסכמתי להשחטת קירות או ריהוט הבית וחלילה לא התכוונתי להעביר עליך בקורת, רק ציינתי שמנסיוני ילדים טובים לרוב נמשכים לאלו שאצלם הגבולות הם אחרים והמעבר הוא לא פשוט, ביתך מנסה את אמא ואבא איך הם יגיבו להתנהגות האחרת ואת אכן יכולה הביע את הסתיגותך ממכות משפה לא נאותה את יכולה לומר לביתך שאצל מור בבית אולי נהוג כך אבל בבית שלנו לא מכים, כי זה לא נעים וכואב וכאמור לא תרצי להכאיב לאמא אני מבינה את הבעיה, אבל איננו יכולים לבחור את חברי ילדינו גם אם השפעתם בעייתית ומנסיוני אם ביתך קרובה לאותה חברה, סימן שעדיין יש משהו באותה חברות שמשאיר אותה שם, אחרת הייתה מתרחקת את כהורה יכולה להציע לה להפגש עם חברות שהם לרוחך והשפעתן עליה טובה
 
תודה אבל

לא מדובר בחברה אלא בקרובת משפחה שכשנפגשים יחד אין אפשרות להתרחק אבל הבנתי את הכיוון, קיויתי שגם עינת גבע תגיב אבל אנסה כעצתך.
 
אתייחס לשאלתך

שלום רב, עד תחילת השבוע אתייחס לשאלתך. עיינת גבע, מכון אדלר.
 
תיווך ערכים.הכיצד?

שלום רב, השאלה שלך היא שאלה מהותית וערכית. כלומר את חושבת לאור אילו ערכים אני רוצה לגדל את ביתי? בין השורות של דברייך אני מוצאת את התשובה: את רוצה שבתך תהיה בעלת דרך ארץ מנומסת, אדיבה, מתחשבת באחרים, אמפאטית, ילדה שיודעת להבחין בין טוב לרע, ילדה בעלת כושר שיפוט עצמאי, ילדה שיודעת לבחור את דרך שתצמיח אותה ואת הסביבה. האם הבנתי אותך נכון? נשאלת השאלה איך אנחנו ההורים יכולים לתווך לילדים שלנו את הערכים המועדפים עלינו כך שהילדים יבחרו לאמץ אותם? כאשר מערכת היחסים עם הילד בבית טובה, ילדים צעירים לומדים ערכים מההורים. איך? בעיקר מדוגמא אישית, ובנוסף מתיווך הערכים בשיחות המותאמות לגיל וליכולת ההבנה של הילד, ממתן הזדמנויות לילד להיות אדם ערכי ומתחשב ומחיזוק התנהגויות אלה על ידי הדהודם. לכן, החשש שמא הילדה תלמד ממקורת אחרים הוא חשש שמלווה אותנו ההורים. יחד עם זאת, חשוב שנזכור שתפקידנו לעשות את המרב והמיטב שאנחנו יכולים לעשות בכל רגע נתון ועם כל הזדמנות שנקראת לדרכנו. זה דורש חשיבה ומתן תגובות שקולות, מאוזנות, מחושבות ומקדמות את הילד לעבר המטרות החינוכיות אותן הגדרנו. יעד זה משמש אותנו כנר לרגלנו ואם תרצי כמצפן לליווי, גידול וחינוך הילדים. האם עניתי לך על שאלותייך? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
נכון אבל

היי, תודה על תגובתך, את תיארת את הנתונים אך לא הצלחתי להבין את הפיתרון, הכיוון הוא חיזוקים של ההתנהגות הנכונה אך במצב של חיקוי ההתנהגות השלילית שביתי רואה שמקובלת אצלצ אחרים איך להבהיר לה באותו רגע את הנקודה בצורה הטובה?
 
מה כן?

שלום רב, בתך הצעירה " ילדה ממושמעת, מחונכת ועם גבולות ברורים... "חשוב שתסמכי על הדרך שאת מלווה אותה אשר השפיעה ומשפיעה על עיצוב אישיותה. אני מאמינה במחלקת החינוך. אנחנו מחנכים ילדים 24 שעות הרבה בזכות הדגמת התנהגות הולמת, הגונה ומכבדת ביחסינו איתם, עם בן זוגנו עם בני משפחה מורחבת, שכנים וחברים. את שואלת איך להגיב כאשר הילדה מתנהגת באופן שאינו הולם את הערכים שלך. ברגעים אלה עלינו להיות חכמים, מחושבים ושקולים. להמשיך להתייחס אליה בכבוד ללא ביקורת, ללא איומים וכיוצ"ב. מה כן? יש מספר אופציות כמו: 1. להתייחס כמו שלושת הקופים: "לא ראיתי, לא שמעתי וגם איני מגיב" . כאשר איננו מעניקים התייחסות ומשמעות להתנהגות מפריעה היא צפויה להתפוגג בעצמה. הילדה מחקה אך אינה מאמצת את התכונה. 2. יש אפשרות למשב את הילדה בתקיפות אדיבה. בנימוס אסרטיבי. לומר באופן ברור וחד משמעי מה דעתנו על התנהגותה. אפשרות זו דורשת מאיתנו מיומנות דיבור המפרידה בין העושה למעשה. התייחסות ב"מסר האני" המתייחסת להתנהגות הילדה ולא לאישיות הילדה. נושאים אלה ניתן ללמוד בהרחבה בקבוצת הורים. בקשה להבהרה ושאלות נוספות יתקבלו בברכה, סופ"ש נעים עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
למעלה