שאלה בעקבות התוכנית

[לילך 101]

שאלה בעקבות התוכנית../images/Emo35.gif

היום האזנתי (סליחה שרק האזנתי לא מזדמן לי לצפות) בכל אופן שמתי לב שחזר הרעיון שבחילוקי דעות ובמצבי קונפליקטים חשוב מאוד לא "לטרוק דלתות" נדמה לי שיותר הועבר החשש מטריקת דלת ואינני מבינה מדוע החשש הזה כ"כ חזק? אני כמובן מתנגדת נמרצות לנתק, וכאשר הוא יזום מצד בתי אני פשוט מתעלמת מהנתק ויוצרת את הקשר, אבל לעיתים, אדם זקוק נפשית להתרחק, לפסק זמן כדי להרגע, כדי לא לאבד עשתונות, הריחוק פשוט מעניק הזדמנות לשני הצדדים לשקול את הדברים בשום שכל לא?

 

[gshadmon]

טריקת דלתות זה סימלי

טריקת דלתות זה רק סימלי לחוסר הקשר ביננו, אדם אולי זקוק לעיתים להתרחק אבל בדרך כלל כשלא מדברים אחרי חילופי דברים הטבע האנושי שזה האגו נוטה להצדיק את עצמו וכתוצאה מכך נוצר חוסר קשר גדול יותר במערכת היחסים, בפרט בימינו שהפער בין ההורים לילדים גדול יותר. לכן לשוחח עם הילדה ולנסות לראות את הצד שלה "להיכנס לנעליים שלה" ולראות מה חשוב לה ולמה ולא להינעל על מה שלנו ההורים נראה חשוב זה מומלץ, ונותן את הדבר הכי חשוב קירבה לילדים שלנו. בהצלחה!

 

[pugile9]

מאיפה מתחילים?

אני מסכימה איתך אני מרגישה ברוב הפעמים חסרת אונים מול הילדים ומשום שאין לי תשובות אני מעדיפה לא לפתוח את הדברים זה מאוד מתסכל אותי שאין לי תשובות לילדים שבאחריותי .אני מרגישה שאני לא היחידה שמרגישה כך גם לאחר התיעצות עם אנשי מקצוע הפתרון לא מחזיק לאורך זמן כי הבעיות הולכות ומשתכללות אני שואלת מאיפה להתחיל?

 

[טלי אמסלם]

הכל מתחיל מההורים

הכל מתחיל מאיתנו, אנחנו צריכים לברר מה חשוב לנו, ואיך אנחנו מצטיירים בעיניהם, ולמה אנחנו מקבלים או לא מקבלים את הרצונות שלהם, אם לנו הדברים יהיו ברורים אז יהיה יותר קל, ונבי ןשאנחנו משמשים כדוגמא עבורם. ועם ילדים צריך תמיד להיות יצירתיים, מה שהתאים אתמול, לא תמיד מתאים לבעיה אחרת. מה הכוונה בעיות הולכות ומשתכללות?

 

[pugile9]

ממש היום שלאחר נפילת מגדל בבל

תודה טלי על המענה המהיר בעיות הולכות ומשתכללות זה בעיות בבית הספר ,עם חוסר הסיפוק בלימודים, ובעיות של אלימות בהפסקות שבית הספר לא נותן מענה עבורם ,ומריבות בין אחים וחוסר רצון להכין שעורי בית וילדים בגילים שונים וילדים שמעדיפים לבהות בטלוזיה ובמחשב ופחות לתקשר והשוני בין הדור שלנו לדור הנוכחי שלא היתה לי שום הכנה אליו ,אני בתור ילדה גדלתי בסך הכל בסביבה הומוגנית כולם בילו באותו בית ספר , שחקו יחד את אותם משחקים ,נסעו לאותם טיולים וכו היום הפער והתחרות כל כך גדולים בכל תחומי החיים שאי אפשר לדעת מאיפה אפשר להתחיל לגשר עליו אפילו האמונות פעם היו מס דתות שליטות בארץ כיום שב'עתלפים אחד הדת שלו צמחונית ואחד עלה ירוק אחד בודהיסט ואחד חי מיוגה כל היום איך בונים מדינה מעירבול חושי כזה? איזו שפה משותפת מוצאים בתוך הבליל הזה או בבלבלה הזאת?

 

[לילך 101]

הפלורליזם וכור היתוך

החברה שלנו מדגישה את הפלורליזם במקום כור ההיתוך של תחילת הקמת המדינה, נוצר מצב שלא זה ולא זה מרפאים את הבעיה ההקצנה לכיוון הפלורליזם יוצר תחושת נתק ושל פירוד המכנה המשותף מצטמצם למינימום ואנחנו מתמקדים במשותף לכל בני האדם: חומרנות. ולדעתי בחברה כזאת קשה לחנך וזאת משום: א. הסביבה בה הילד גדל מאוד משפיעה עליו, ולכי תלחמי בהשפעה זו!!! ב. אם אתה כהורה זקוק לגיבוי ולחוזקה הרי לא תקבל זאת מהשכן כי לכל הורה יש פילוסופית חיים משלו, שיטת חינוך משלו. ג. החוק - זכויות הילד שאני בעדם, הפך להיות חרב פיפיות פתאום נמצא הורה מאויים ע"י בנו - יוצא חלציו - רק בגלל שהיל, פלורליזם זוכרים??? ד יכול יש לו כוח וההורים עומדים חסרי אונים מול אותו ילד. שוב החינוך נבנה מילדות אבל החינוך הוא לא תלוי הורים, הסביבה של הילד מאוד משפיעה, ולי אין שליטה על הסביבה של הילד לי אין שליטה אלא רצון לנווט בין כל המוקדים שנראים בעיני שליליים, והרבה תפילה בלב שהכל יבוא על מקומו בשלום וכמו שאני למדה תמיד יש דאגה חדשה חג שמח

 

[limorsf]

אכן לא פשוט - חוסר אונים זה חלק מההורות

אבל אסור לתת לזה לייאש. ילדים ללא ספק מציבים בפנינו אתגרים בלתי נגמרים (ולא תמיד נעימים) ואת לגמרי צודקת, איך שנדמה לך שמצאת פתרון אחר מיד צצה בעייה אחרת... זה רק אומר שהם בתהליך של התפתחות, וגם את, ונשמע שאת מאד רגישה לאוירת הקשר שביניכם (לא, זה לא מובן מאליו). יתרה מזאת, ילדים מתפתחים ב"מדרגות", יש התייצבות על רמה מסוימת ופתאם... יש שינוי ומה שהתאים ברמה הקודמת כבר פתאם לא מספק... לכן החלק המחזק מבחינתנו זה שהם גדלים ומשתנים וזה טוב, ומבחינתנו אי אפשר "לשבת על זרי הדפנה" יותר משניה ורבע. לזהות את התהליך גם עוזר, רק לא לצפות שאם הגעתם להרמוניה, היא תחזיק לעד. צריך לייצר אותה מחדש שוב ושוב. כך כולנו