אחרי שנה ושבעה חודשים
כי בדיוק נסגרה רומניה
ואז הוצאתי תעודת יושר לגבי אוקראינה
ואז בדיוק לפני הנסיעה נסגרה אוקראינה
ואז היה צריך לחכות עד שתופשר מולדובה
כי הם רצו דוחות לגבי 21 ילדים שאומצו ממנה מזמן,והיה צריך לחכות...
ואז הוצעו שלוש הצעות ונפסלו לאחר מכן בבדיקות ברות אימוץ[ומסכנים הילדים שהיו צריכים לחכות לבדיקות ברות אימוץ כדי שידעו שעליהם לקבל טיפול רפואי ודחוף]
ואז...
ואז...
והשופט המחוזי פסל את האימוץ[בגלל שהוא ל י ש ר א ל]
והגשתי בעזרת העמותה עירעור לעליון
ואחרי שנה ועשרה חודשים היינו בבית.
אימצתי מזמן,העמותה שדרכה אימצתי כבר לא קיימת.
העמותות ששרדו הן עם הרבה ניסיון ומוטיבציה להאצת תהליכים
מאחלת לכם את כל הטוב.
ובכל זאת - חשוב שתדעו ,סיפורי האימוץ מאד אינדיבידואלים. קשה להקיש מאחד על השני.לפעמים אם ביולוגית מתחרטת ברגע אחרון....לפעמים יש פגרות....בחירות....חילופי גברי אצל האחראים על האימוצים בחו"ל....מדיניות משתנה במחוזות ללא התראות קודמות...
הסיפור שלכם יהיה הסיפור רק שלכם.
סבלנות היא נוסחת הפלא.