כנס לאתר
ילדים טובים וילדים רעים קל יותר לשרטט קוים לדמותו של הילד הטוב מאשר של הילד הרע: להיות ילד טוב או ילדה טובה פירושו לעשות את "מה שצריך", זה אומר לציית לאמא, ללכת על פי מה שראוי ולהימנע ממה שאינו ראוי. הילד הטוב בילדותו יאכל עם מזלג וסכין, לא ישמיע קולות בזמן האוכל, ידבר בשפה נכונה וראויה, יתנהג כהלכה בבית הספר, יתכונן למבחנים. כשיגדל, אם יתמיד ויהיה עדין ילד טוב, הוא יקום בזמן לעבודה, לא יריב עם הבוס, יאכל בריא, יימנע משתיה, לא 'יגזים' במה שקשור בחיי מין ובטוח שלא ידבר על כך בחברה, הילד הטוב של אתמול הופך להיות האיש המרובע של מחר... בעצם הילד הטוב הוא זה שלא שואל את עצמו מה בא לו לעשות אלא עושה את מה שצריך, יכול להיות שבא לו לקלל, לשחק כדורגל, לאכול עם הידיים, ואחר כך בבוא הזמן יבוא לו לדפוק את הראש, לזיין את השכנה ו`לחתוך` בזמן העבודה אבל זה לא חשוב, הוא לא מתבונן פנימה אל הרצונות שלו אלא החוצה אל הציווי של ההורים, של המורים, של החברה, של המדינה. הילדים הרעים עושים את ההיפך: לא שואלים את עצמם מה "צריך" לעשות" אלא מה הם רוצים לעשות, הם מסתכלים פחות סביב ויותר פנימה ועושים "מה שבראש שלהם", מה שדמותה של ג`ניס ג`ופלין בסרט `רוז` מיצתה באותה הכרזה אלמותית: And you know how I keep my body in shape? The same way we`re gonna put all this world into shape, it`s drugs, sex and rockn`roll ג`ניס ג`ופלין אכן הייתה ילדה רעה, אין מה להגיד. And היה פעם סטיקר פופולרי שעליו נכתב: Good girls go to heaven, bad girls go anywhere. בבוא יומה כל נשמה שהלכה לעולמה עולה אל מול כסא הכבוד ומספרת לו את הקורות אותה, וכל נשמה תנסה לפאר ולהגדיל ולהעצים את מעשיה כי הרי מה שהיא מתארת זה השימוש שהיא עשתה בימי חייה באותו גוף שהיא קיבלה מהאדון. זו שעשתה בגופה ובחייה שימוש נאות תזכה בחיי העולם הבא: נהרות של דבש ומיץ אפרסמון, עצי פרי אקזוטיים, נשמות יושבות סביב שולחן עמוס בכל טוב, אוכלות מבשר הלוויתן ושור הבר, שותות שוקו של יטבתה, שומעות מוזיקה, מזדיינות, מנאפסות ובכלל עושות רק דברים יפים ששמורים לצדיקים, ואילו אלה שפיקששו את יעודן יישלחו חזרה להשלים עוד סיבוב על כדור הארץ ולנסות הפעם לעשות את הדברים כמו שצריך. כסא הכבוד הוא למעשה ערסל גדול שבו שרוע הקדוש ברוך הוא בג`לביה לבנה, מגודל שיער וזקן ארוך עם גיטרה ביד כשכוס מיץ פפאיה מונחת על הארץ לידו. הנשמה החדשה תגיע אליו נבוכה ומפוחדת והוא ישלח אליה מבט מחוייך של אחד שעישן כבר די הרבה באותו יום וישאל אותה: אמרי לי בתי, עשית חיים כשהיית על האדמה? - ככה, היא תענה מצטנעת - "ככה"? הוא יתפלא, טוב, עוד נחזור לזה, ונזהרת שלא לפגוע באחרים? - כן, היא תענה בהיסוס, כמה שיכולתי, אתה יודע, לפעמים... - כן, אני יודע, הוא יקטע את דבריה, לפעמים פוגעים בלי כוונה אבל העיקר שנזהרת שלא יקרה עד כמה שיכולת, נכון? - נכון, נזהרתי כמה שיכולתי, היא תענה בענווה - טוב, עכשיו לעניין ה"ככה" ממקודם, לא עשית חיים? לא נהנית מכל הדברים הטובים שבראתי בעולם למענכם בני האדם? - קצת, אתה יודע, לא מי יודע מה - זהו, שאני לא יודע, ירטון אלוהים מתחת לשפמו, אני עובד קשה, בורא דברים טובים ואתם לא משתמשים בהם, בשביל מי אני עובד בכלל? כך הוא יחשוף את שורשיו הפולניים והנשמה תתפתל ותמלמל: טוב, לא כל דבר שבא לך אתה יכול לעשות - כמו מה למשל? - למשל סקס, היא תעז לומר בפנים מואדמים ממבוכה - פעם בשבועיים ולהזהר לא לעשות רעש? ינסה האלוהים לנחש - כמעט... לא כל שבועיים - אהה... הוא יעביר את אצבעותיו על מיתרי הגיטרה, וגם עם אוכל ואלכוהול אסור להגזים, נכון? - כן, היא תגיב במבוכה גוברת, ככה חינכו אותי, ויש עוד תחומים... - די, שמעתי מספיק! יקטע האל את דבריה תוך שהוא מרים את ידו, זה שדאגת שלא לפגוע באחרים זה טוב מאוד אבל איזה טעם יש לחיים שאת לא ממצה אותם, שאת לא נהנית מהם הכי הרבה שאפשר? בשביל מה כל הסיפור הזה מתקיים בכלל? תחזרי למטה, מיקצה שיפורים! ובסיימו דברים אלה הוא יפנה הצידה אל הערסל שלידו וישאל: נו ג`ניס, איך אני? נכון שלא הייתי יותר מדי קשוח? יש מי שמוותר על אושרו למען הזולת, בדרך כלל האדם מוותר על מקצת אושרו למען הזולת או למען החברה בה הוא חי, בכך הוא מתחזק את החברה שדואגת לו והוא גם מקבל סיפוק, הסיפוק הזה הוא דבר חשוב, חשוב להיות טוב לב, חשוב לדאוג לזולת ולא רק לעצמך כי מי שדואג רק לעצמו סופו שהוא מסתובב במעגלים משמימים של עונג החוזר על עצמו ומאבד את משמעותו, יש צורך לאדם לצאת מתוך עצמו ולקבל את אושרו על ידי כך שהוא מוותר עליו. www.bayit-il.co.il זה יתן לך קצת יותר מידע על בניה מאשר התשובה הקבועה של מאגר כמו כן יש המון חברות שבונות בתים בשיטות שונות נסה בגוגל בניה מתועשת או בניה טרומית
