שאלה בקשר לחברה של אבא

yochanan shaul

New member
שאלה בקשר לחברה של אבא

שלום רב. אני גבר גרוש פעמיים עם ילד מנישואים ראשונים. לפני שנתיים התגרשתי מאישתי השניה ובשנה האחרונה היתה לי חברה חדשה. לאחרונה נפרדתי מחברתי וחזרתי לאישתי השניה. אני רוצה לשאול, הילד בן חמש וחצי, מאוד קשור לחברתי ולאשתי השניה (היא לא אמו) שאותה כאמור, הוא זוכר מאז שהיה קטן. הילד מפחד שאפרד מאישתי השניה. אני לא יכול להבטיח דבר כזה. מה עושים, מה דעתכם? נ.ב. אני רוצה לציין שהיו לי חברות זמניות בין לבין אבל תמיד הקפדתי מאוד על הפרדה, שהן לא ישנו כשהילד בבית ולא יתרחצו וכו´. בתודה מראש עצתכם שאול א.
 
האמת היא תמיד הגישה הנכונה...

וראינו את זה היטב בסיפורה של רותי מאמריקה לא ציינת אם הילד אצלך או אצל אימו ויש לזה זיקה לגודל ההשפעה של השינויים בחייך ובכל זאת, אתה לא יכול להבטיח את מה שאין הרבה סיכויים שתוכל לקיים. הילד מפחד כי יש לו סיבה לפחד - ההסטוריה שלך מוכיחה את זה... מה לומר לו? כאמור, את האמת: אני עכשיו עם X כי כך טוב לי, כך בחרתי. אני לא יודע כמה זמן נהיה ביחד אז אתה יכול לדאוג ולהיות עצוב כי יום אחד אולי אני אפרד ממנה או לשמוח על הזמן שלך איתה, כל זמן שאפשר, כי בינתיים זה מה יש וכרגע, אני לא רואה סיבה לשנות את זה. (טיפ: זה גם כיוון התשובה על: "מה יקרה אם יום אחד תמות/י?") בהצלחה!!!
 

העקשנית

New member
ערב טוב. שאלה קשה לשעת לילה זו.|מטק

אנסה להתייחס מחר או מחרותיים. בגדול-מדברים עם הילד ומנסים להרגיע אותו, ומנסים להעביר לו מסר שלא משנה איזו חברה תהיה לאבא-אבא תמיד נשאר איתך ואוהב אותך וכו´. אם הילד נקשר לאשתך השנייה, והיא אליו-אז תשתדל אולי לטובת כולם לשמור הפעם סוף סוף על קשר יציב איתה. הגיע הזמן -אתה לא חושב? וחוץ מזה-להבטיח? אי אפשר כלום לאף אחד. ותמיד אומרים-די לצרה בשעתה. בינתיים תהנו ביחד.
 

yochanan shaul

New member
תודה לכל התשובות המהירות ועוד שאלה

פרטים נוספים: אצלי הוא פעמיים בשבוע, לילה אחד עם שינה וכל שבוע שני. חופשים וחגים חצי חצי. כל פעם הוא רוצה לקחת דברים מהבית לאמא שלו ואף פעם כמעט לא להפף ומה שאני קונה הולך אליה. זה הוצאות, מה גם שאני משלם מזונות (מוגדלים!!). אני שואל, מה אני דוד? זה גם בית שלו. אודה תגובתכם שאול יוחנן
 
מורכב... הילד בונה לעצמו את מערך

הבטחון שלו. הבית של אימא הוא בסיס הקבע. כשהוא לוקח דברים שאתה קונה - לשם, הוא לוקח איתו משהו ממך אולי הוא זקוק ליותר זמן איתך, אולי הוא זקוק לחוש אותך קרוב. אני חושבת שזה דווקא סימן חיובי שהוא אוהבת אותך ורוצה בקרבתך. זה דומה למצב שילדים לוקחים לגן צעצוע מהבית ובכך מביאים מעט מהבית - שיהיה איתם בגן... העובדה שהוא לא מביא הפוך נובעת מתחושת ביטחון שיש לו בביתך או ממצב בו האימא שלו לא מרשה לו להוציא צעצועים מהבית. אם אתה לא רוצה שהוא ייקח את יכול לומר לו: "אם תשאיר את זה כאן, נוכל /תוכל לשחק בזה בפעם הבאה שתבוא" חשוב שתזכור שבגיל 5.5 אין להם עדיין מזימות זדוניות לרושש אותך הילד מגיב רגשית תוך התייחסות לגבולות שמוצבים בפניו. חשוב לך לעצור את הזרימה: תסביר לו ותעמוד על כך... או שתתנה לקיחה - בהחזרה (ותזכיר לו / לאימא שלו לארוז את זה...) גם אם הוא יבכה ויכעס בפעמים הראשונות, זה חלק מה"משחק" של הצבת גבולות. עוד משהו... אולי, למרות המזונות המוגדלים, מנהלת גרושתך בית הישרדותי. אם כך הוא, ייתכן שהילד לוקח דברים שאתה קונה לו כדי שיהיו לו בבית דברים "יקרים"/"טובים" להשוויץ בהם... ואם הוא כל הזמן מביא ממך - יש לו כל הזמן דברים חדשים דברים חדשים = יוקרה חברתית (בגיל הזה, לפחות...) מקווה שהצלחתי לשפוך מעט אור
 

yochanan shaul

New member
תודה לנאווה על התשובה המאירה ולכולם

לנאווה שלום רב. כשמסתכלים על זה כמו שאמרת, זה נשמע אחרת. יש לי עוד שאלה. הילד הביא יצירה מהגן והתלבט אם לתת אותה לאמא או לחברה של אבא. הצענו לו שיעשה עוד יצירה, לא עזר, הוא אמר זה מתאים לשתיהן ויש רק אחד, לא יודע מה להציע לו. דרך אגב, ניסיתי שיחזיר, אבל תמיד מבטיח ואף פעם לא חוזר שום דבר מאמא שלו, רק ההפך. מה דעתכם?
 
אם זה ציור, אפשר לצלם / לסרוק

ואז לתת לאימא את המקור כי היא תיעלב אם ההפך... בכלל כשיש בחירה מעין זו, עדיף לטובת כל הנוגעים בדבר - שילך לאימא... אבל... שהחברה תאמר: מחמיא לי מאוד אבל אימא חשובה יותר זה יכול להעלות את המניות שלה אצל הילד... זה חוסך ממנו להיקרע בנאמנויות שלו. אם תחשוב על זה, הילד במצב מורכב מאוד מבחינת נאמנויות. אימא - זה הכי חשוב כי אימא יש רק אחת
וכי אימא זה היציבות היומיומית שלו. חשוב גם שהוא יקלוט ממך ומזוגתך יחס של כבוד אל אימא שלו (בלי קשר לביקורת שיש לך עליה) כאימא של הילד - היא הכי הכי בעולם בשבילו אם אתה וזוגתך תתנו לה את המקום הזה, אתה תמצא שהוא יתאמץ לעשות למענכם דברים מיוחדים בכלל, וותר על ה"תחרות" עם האם על תשומת ליבו של הילד לכל אחד מכם יש מקום מיוחד... אני מניחה שבפני החברים הוא משוויץ דווקא עליך ואולי אפילו על דברים מיוחדים שהוא חווה עם זוגתך מאכלים שהיא מבשלת, דעות שלה על דברים. לא אחת אני שומעת אימהות מתלוננות: לא חשוב כמה אני עושה, נותנת או אומרת, הילד כל הזמן מדבר על צעצועים שקיבל מאבא, על "החברה של אבא" אמרה .... או "החברה של אבא" מכינה את זה ... והאימא מרגישה שהיא נמדדת כל הזמן ושמה שהיא עושה זה לא מספיק... לגבי להחזיר, בקש מגרושתך שיתוף פעולה בעניין. שפשוט תארוז את מה שהוא מביא בפעם אחת בתיק או בשקית של הביקור הבא ליצור נורמה חדשה או... להגדיל את התקציב
חחחח וכדברי השיר (שמוכר בעיקר לעתיקים כמוני) "קח את הכל כמו שהוא, אז יהיה לך טוב, ויהיה לך קל..." זה לא כל כך מסובך כשיורדים מהצורך לנצח בתחרות שהיא גם מיותרת וגם מזיקה לילד תיהנה ממנו, מהילד, כשהוא אצלך ושחרר!! חיים רק פעם אחת!!
 

ראוי

New member
מצטרף לנאוה (ובוקר טוב! ../images/Emo13.gif )

ואולי יש לילד עוד צרכים שמתממשים באופן הזה. האם ניתן להסדיר עם האמא שבפעם הבאה, תעביר אליך כמה דברים אחרים במקום אלה שהילד לקח? כשעברתי את הפאזה הזו, השתדלתי להיות לארג´, ומדובר היה, כמובן, בפיצ´יפקעס - ועשיתי מאמץ לא להתקע על פרינציפים. כל הזמן הדהד בראשי המערכון ההוא של הגששים, עם החוט מאריך והתמונה של החברה במילואים. הייתי מתפוצץ כשכל מה שחזר אלי היה הסוג ב´ והלא יפים ולפעמים אפילו דברים שקנו דווקא החותנת האשמה תמיד והחברות שהסיתו וכל הג´אז הזה, ובדרך כלל הצלחתי להתאפק לא לומר מילה. הרי גם ככה ילדים לוקחים על עצמם אשמות ואחריות לגירושים ומה לא, ולמה להוסיף לקטנה תיק. והיום?... הצלחנו שלושתנו ליצור איזון כל כך מוצלח, שאין פעם שאכנס לשפ ולא אוזמן לאכול איתן, ואנחנו יוצאים בשלושה לאכול בחוץ לפעמים, והילדה מאושרת מהחיים. הבדיחה אצלנו היא שצריך לרחם על הילדים שהוריהם לא התגרשו... אני לא אומר שאם עושים X ו-Y, מקבלים באופן אוטומטי Z. אני רק אומר, שלפעמים, אם נוהגים בלארג´יות בדברים הקטנים, דברים גדולים יכולים להסתדר בקלות. ובהצלחה לך.
 

yochanan shaul

New member
לנאווה המון תודות, שאלתי שאלה

נוספת בפורום השני. תודות לתשובה.
 
למעלה