שאלה בקשר לחכמי יוון העתיקה:

שאלה בקשר לחכמי יוון העתיקה:

איך זה שהפילוסופים היוונים, שהיו כל-כך מפולפלים, מקוריים ורציונלים, לא טענו מעולם שזאוס, הרה, הדס, פוסידון, אתנה, אפרודיטי וכל אלה - שהם לא ראו ולא שמעו הוכחה לקיומם מעולם - לא קיימים ושהם סתם המצאת האדם? איך זה שחכמי יוון, כולל הגדולים שלהם, האמינו בלב שלם בקיומם של האלים שלהם? הם לא תמכו הרי בחשיבה רציונלית?!
 

גאיוס

New member
יש קשר רופף בין דתיות\אתאיזם לחוכמה

האתאיזם היווני בא לעיתים לידי ביטוי בחוסר אמונה באל של עיר זרה..... כמעט אתאיסט יווני גרס כ- 300 שנה לפנה"ס שהאלים אינם אלא דמויות אדם בשר ודם שחיו שנים רבות לפני כן.
 
סוקרטס למיטב ידיעתי לא האמין באלים

ולכן הוא גם הוצא להורג. כלומר שהיתה כפירה, אבל פחדו להביע אותה.
 
סוקרטס מעולם לא כפר באלים

הוא הוצא להורג על השחטת הנוער... הרגיז יותר מידי אנשים ניסה לגרום להם לחשוב ולהבין שאלו הקוראים לאצמם חכמים הם לא יודאים טוב יותר מאחרים. וכפירה באלים היתה רק האשמה שתפלו עליו כחלק מכל שאר האשמות במשפט שלו.
 
1. שכחנו את אפיקורוס!

2. גם חרטומי מצריים היו חכמים. חישבו את מועדיהם של תופעות טבע מראש והציגו להמונים את היֶדע שלהם כ"רצון האלים". 3. נדמה שאנחנו קצת מגזימים בחלוקה החדה בין פוליתאיזם לבין מונותיאיזם. נדמה לי שבכל המקרים, פחות או יותר, היה איזשהו אל "ראשי" והיו לו "עוזרים" שונים או כוחות על-טבעיים כלשהם בעלי השפעה לוקלית.
 
למעלה