ענין של היצע וביקוש...
ובכן, התשובה לשאלה שלך משתנה בין סיטואציה לסיטואציה, אבל הכלל אחיד: אם הצריכה מעלה את הביקוש- לא אוכלים! הנקודה פשוטה- בטבעונות מטעמי מוסר, שלא כמו בטבעונות מטעמי בריאות (שתיית חלב מזיקה לי באופן ישיר), או בצמחונות מסוגים רבים (בשר לא בריא לי! בשר מגעיל אותי!), ההנחה (שלי לפחות) היא שאין לך רתיעה מיוחדת ממוצרי חלב וביצים, מלבד הרתיעה האידיאולוגית. על כן, יש לשפוט כל מקרה לגופו. אם, לדוגמא, הכיתה שלך (או מקום העבודה... אני לא יודעת בן כמה אתה...) מזמינה פיצה לכבוש התעודות/פרוייקט חדש/יומולדת/מה שזה לא יהיה- אם תאכל את הפיצה (עם החלב) תביא לכך שגם בפעם הבאה יקחו אותך בחשבון ויזמינו 2-3 משולשים עם גבינה (שמיועדים לך). אם, לעומת זאת, לא תאכל- בפעם הבאה יזמינו פחות (ואולי- יזמינו חצי פיצה ללא גבינה). כך, אתה מוריד את הביקוש (ואז בפיצריה יהיה פחות צורך בגבינה, ואז למחלבה יהיה פחות צורך בחלב... זה העיקרון). לעומת זאת, אם נשאר לך בבית מזון לא טבעוני, שברור לך שאף אחד אחר לא יאכל (קציצות צמחוניות שקנית בעבר, מעדן חלב שרק אתה אוהב)- ואין באפשרותך לתת אותו למישהו אחר (ובכך להקטין את הצריכה שלו. הכוונה היא לא לתת לו חטיף שוקולד נוסף, כי זה לא ימנע ממנו לקנות חדש...)- תאכל אותו. בעתיד- אל תקנה יותר. וכנ"ל לגבי ´טעויות´. אם בטעות קנית מוצר שחשבת לטבעוני (פסק זמן מריר...), אין סיבה שתזרוק אותו. תאכל אותו, ותהנה מכל ביס, ובעתיד תזהר יותר. וזוהי כל התורה על רגל אחת. שני.
