אני יכולה לתת תיאור ממקור שני
חברה שלי, שעברה שתי לידות, אחת עם זירוז ואחת בלי, תיארה לי את מהלך שתי הלידות. לדבריה, מה שעשה את הצירים של הפיטוצין לקשים במיוחד בשבילה היה שהם באו מאוד בפתאומיות, בלי שלב ביניים. בלידה בלי זירוז היו צירים שהלכו והתגברו בהדרגה והייתה לה איזו אפשרות להסתגל לזה שכואב לה יותר ויותר. בלידה עם הזירוז, לעומת זאת, זה קפץ תוך רגע מצירים חלשים ודי נסבלים לצירים בשיא העוצמה והכאב, והיא פשוט הוכרעה נפשית מזה (התחילה לבכות בהיסטריה ויצאה לה המון נזלת מהאף והיא הרגישה שהיא נחנקת, וכו'). יחד עם זה כדאי לציין שהלידה עם הזירוז הייתה הלידה הראשונה שלה, ואולי גם בגלל זה היה לה קשה יותר. אני מקווה שלא הפחדתי פה אף אחת, מסרתי את התיאור שלה איך שאני זוכרת אותו.