שאלה בקשר לפונה-סל שיקום, די דחוף

[מיכל65]

שאלה בקשר לפונה-סל שיקום, די דחוף

שלום, שאלה די דחופה-
אני סטודנטית לע"ס, פונה שלי הוגש לועדת סל שיקום ולא קבל את הסל.
הוא ביקש עבודה מוגנת בעיקר.

הוא מוגדר ב40% נכות נפשית.

הוא מקבל מתדון- אחת לשבוע.


עקב המתדון הוא לא קבל סל שיקום. הוא מאוד רוצה עבודה ומסגרת.
אך לדעתם מתדון הוא התמכרות.

אני מתלבטת אם להגיש ערעור על הועדה. השאלה היא האם הוא יוצג בפני ועדה זהה, כי האטימות שם למצבו לא תאפשר שב ת קבלתו לתהליך סל שיקום שמאוד יעזור לו לדעתי.

הערעור הוא רק תוך 45 יום, ועברו כשבועיים שלושה, לכן זה דחוף.

השאלה היא האם אפשר להגיש אחרי שנה שוב פניה מחודשת לסל שיקום, או שלאחר דחיה אחת זה סגור בפניו.

תודה רבה!!! אשמח לכל הצעה!

 

[newbe85]

ערעור שווה להגיש בכל מקרה

בגדר "לא יועיל לא יזיק" אבל לפחות נעשה ניסיון לסייע לו.
האם בעת הגשת הבקשה לסל שיקום צורפה חוות דעת רפואית בנוגע לשימוש במתדון?
מניסיוני (עשיתי את ההכשרה המעשית במסגרת שיקומית לנפגעי נפש) לא כל ועדה היא אטומה ואם ניתן להוכיח בסיכוי סביר את מידת השיקום הצפויה למרות השימוש במתדון ויש בסיס לטעון שהתועלת תעלה על העלות אז יש סיכוי שהערעור יתקבל.
בארגון בו הוכשרתי היו לנו מקרים של בעיות משולבות- בעיות רגשיות והתמכרות לסמים ואלכוהול, ולמרות זאת הם טופלו, שכן האנשים היו בעלי מוטיבציה להצליח (לא יודעת כיצד הוכח משום שזה המצב בו התקבלו למסגרת מלכתחילה).

 

[מיכל65]

תודה! יש רק חוו"ד רפואית מהפסיכיאטרית בבריא

בבריאות הנפש. והיא מכירה אותו כשנתיים, וממליצה מאוד.

זה רעיון טוב שאחפש חוו"ד רופא במרכז המתדון. הצטרפה אליו עו"ס מרכז המתדון, שדברה על שיקומו.
הוא סיפור הצלחה שם,
משוקם נקי כבר כשמונה שנים.

יש לו מוטיבציה אדירה, אני חושבת שמראש הועדה היתה מכורה עקב המתדון.
ספרה שהיו שישה מטופלי מתדון שהתחילו ונשרו, ולכן לא ימשיכו בכך.

הוא נופל בין הכסאות מאחר ולא יקבלל עזרה דרך בט"ל או הרווחה לגבי עבודה מוגנת בגלל ות שית והמתדון. וחבל כי זו בורות בלבד.

המון תודה לך!! זה עוזר לי בידע ומעודד.


האם ידוע לך אם ערעור יהיה בפני אותה הועדה?

 

[תמר 5]

60%

אני יודעת שזכאות לסל שיקום מצריכה מינימום 60% נכות, האם נפסל רק בגלל המתדון? או גם בגלל אחוזי הנכות?

 

[KFIRB]

את טועה ומטעה

דרושים 40% נכות בגין סעיף נפשי דהיינו 33 או 34 בספר הסעיפים.

 

[חיננית חן]

מיכל

מנסיוני הרב מול ועדות סל שיקום מדובר בחברי ועדה רגישים ומאודמקצועיים,גייסי את המדריכה שלך שתפנה לרכזת הןעדה ותשכנע למה המטופל הזה מתאים לעבודה מוגנת. לא נראה לי שצריך ערערורים,אני מאמינה שתצליח כדי לאפשר לו הזדמנות לתהליך שיקום מקצועי.
בהצלחה

 

[מיכל65]

נפסל בגלל המתדון

תודה תמר וחיננית,

הוא נפסל בגלל מתדון, היה להם שישה שהתקבלו עם מתדון ונשרו, לכן לא מקבלים. זה מה שנאמר לי.
מלבד זאת בנוסף הם חושבים שהוא חזק יחסית ויכול לעבוד בעבודה לא מוגנת. ממרכז המתדון שמכירים אותו שנים לא חושבים כך. הוא זקוק לעבודה מוגנת גם לתחושתי. צריך מסגרת כרגע.

המדריכה שלי מקסימה אבל מתוך נסיון רב היא אבדה לתחושתי אזשהו אמון בשינוי וברצון של פונים לפעמים,
וכרגע היא אומרת שהיא לא מאמינה שהוא יעבוד. אנסה לדבר איתה על זה,
לתחושתי הוא בהחלט יעמוד בזה יפה וימשיך להתקדם כמו שעשה בשמונה השנים האחרונות.

הבעיה היא שועדת סל השיקום פסלה אותו עקב המתדון, והפנתה אותו לנסות עבודה מוגנת או מועדון תעסוקתי בביטוח לאומי. גם ביטוח לאומי פסל אותו כי הוא לוקח מתדון.
הוא אדם בריא, חיובי, חברותי,
נראה לי שמתדון הוא כמו אינסולין לחולי סכרת או דופמין לחולי פרקינסון וכו. הוא מתפקד, אין שינויים בתפיסה, אין מחשבות שוא וכו.

גם ברווחה אגב לא עוזרים לו עם עבודה כי הוא 40% נכות נפשית, אז לא מתפקידם.

בקיצור הוא נופל בין הכסאות, ממש חבל לי עליו.

אשמח לכל רעיון או ידע. תודה רבה!!! אגב יש לו 100 אחוז נכות.

 

[מיכל65]

הוא נופל בין הכסאות. אשמח לכל רעיון או ידיעה

 

[חיננית חן]

למיכל

מעניין שאת קוראת לו "נקי", ועושה נורמליזציה לשימוש במתדון כמו למחלות אחרות,אדם שמתשמש במתדון זה אדם שלא הצליח לעשות גמילה. יחד עם זאת חשוב מאוד וצריך לעזור לו להתקדם ולהתחיל עבודה שמתאימה ליכולות שלו ומשם להתקדם הלאה כדי לשפר ולחזק ערך עצמי ,לכן מכתב ממתאדון,שיחה של המדריכהשלך חווד פסיכיאטר-כל דבר שיכול לעזור לו
בהצלחה

 

[מיכל65]

כל מה שציינת עלה. המשחק לגבי מתדוניסטים מכור

ברגע שועדת סל שיקום שומעת מתדון, היא לא דנה במקרה יותר. בגלל נסיונם בעבר.

זה מה שקרה להבנתי.

היתה חוו"ד פסיכיאטר מאוד טובה, עוסית מהמרכז באה איתו.

תודה בכל אופן.

 

[KFIRB]

הנה דוגמא לעבו"ס לא ביקורתית

מטרידות אותי הרבה עובדות בסיפור הזה:
1. ועדת סל שיקום לתחושתך מכורה, וכנראה שזה נכון, התחושות בטן כנראה לא משקרות.
2. המדריכה איבדה אמון במטופליה, שאלה אחת- למה היא בדיוק עדיין מדריכה? כך היא מחנכת את דור העו"סים העתידי לא להאמין בשינויים? לא לראות את התמונה הרחבה?
3. הגישה הפתולוגית נכנסה בדלת האחורית בפורום, שכן נורמליזציה למתדון לא נכונה ולא ראוייה לדעת העו"סיות בפורום ולדעת ועדת סל שיקום, עם כל הכבוד, מתדון היא תחליף סם הנרשם ע"י רופא המומחה לפקודת הסמים (בדר"כ פסיכיאטר או טוקסיקולוג), מסיבות רבות שאינן כאן הדיון, הוא לא הצליח ולא צלח גמילה, ייתכן שאולי הסיבות הן מלכתחילה חברתיות או פיזיות? אם הן פיזיות, מי שם את רכזת סל שיקום להחליט? הרי היא עם כל הכבוד ויש כבוד, היא עו"ס , או מרפאה בעיסוק, לא רופאה, אפילו לא אחות. אם הן חברתיות, מה תפקיד הועדה ? משחק פינג פונג הוא מאוד אהוב במערכת, למשרד הבריאות יש אג'נדה מאוד ברורה בנושא של תחלואה כפולה, הם לא רוצים לטפל בזה וכך הבעיה תיעלם מעצמה.

אני מתקשה להאמין שהסיבות לאי גמילה היא אישיותיות או אישיות, במיוחד לאור הטיפול הארוך במרכז מתדון, ורופא עוקב אחריו ורופאה פסיכיאטרית עוקבת אחריו ושניהם מאוד מרוצים, העו"ס ממרכז מתדון מרוצה, ולכן הנורמליזציה מקומה נכון. לחולה סכרת את לא תאשימי אותו בהזנחה , חוסר הקפדה על פעילות גופנית ותזונה נכונה ונטילת תרופות כשהוא כבר קטוע רגל וזקוק לפרוטזה, לא תעזי להגיד שזה באשמתו.

משרד הבריאות, הנושא הסוציאלי, הוא אח חורג , נושא תחלואה כפולה , יש הרבה אנשים בתוך המערכת שמעוניינים להשתיק את הנושא, במיוחד עובדים סוציאלים במערך בריאות הנפש, הסיבה לא ברורה לי לעומק, אך ידוע לי למשל שהייתה יוזמה לבצע מיפוי ושיקום לתחלואה כפולה במחוז ת"א שטורפדה ע"י אחת המרפאות שטענה שאין אנשים עם תחלואה כפולה.
עצם זה שיש רק מסגרת אחת ויחידה שיקומית לתחלואה כפולה, הוסטל בית כנרת באשדוד, זה אומר המון דרשני, איך במשך כל השנים רק במחוז אחד, (מחוז דרום), ורק מסגרת אחת? משרד הבריאות אומר "אנחנו לא רוצים להתעסק בזה" כבר יצא לי לשמוע ממתאמת טיפול שהרצתה בנושא ואמרה ש"אין לנו את הידע לטפל בזה" עו"ס בהכשרתה- בולשיט אם למשרד הבריאות שאחראי הן על התמכרויות והן על שיקום נפגעי נפש תחת אותו אגף (בריאות הנפש) אין את הידע, שילכו להמציא אותו, שילכו לחו"ל, לספרות, יש ידע, פשוט יש הרבה פוליטיקה בתוך משרד הבריאות עצמו ואחראים על סל שיקום לא רוצים לגעת בזה. - זה הכל. זה לא אשמת הפונה שהוא מטופל במרכז מתדון, זו אשמת המערכת שלא רוצה לטפל בו . נקודה.

 

[KFIRB]

עם זאת חשבתי על הדברים

יש לערער בפניי הועדה המחוזית

ומעליה יש ועדת ארצית ואחרונה .

בועדה הארצית יושבים קודקודים ארציים של סל שיקום, במידה והם דוחים אותו בשל המתדון.

את מפנה אותו לסיוע משפטי או לסינגור קהילתי או לעו"ד משער מצווה, והם מגישים בשמו ערעור לביהמ"ש לענייני עבודה.

אולי משום שאת סטודנטית יש לך את המנדט לעשייה חוץ ממסדית נגד משרד הבריאות ולאלץ אותם לשנות משהו...

(זה אגב משהו שהייתי עושה גם אם לא הייתי סטודנט אלא עו"ס), כי יש זכויות שמגיעות לאזרחים, גם את בטל"א ניתן לערער דרך ביה"ד לעבודה.

אנחנו מנגישי זכויות חברתיות ואסור שניבהל מאיזו פחדנית ממתדוניסטים... אפשר לשאול אותה בהיעדרו, מה המסר שאת מעבירה לי כסטודנטית? מה המסר שאת מעבירה לו כמי שמתאמץ? שלא כדאי להתאמץ כי את לא סופרת אותו?

אפשר לפתוח את זה גם בהדרכה, ולשאול בעדינות את המדריכה, מה היא אומרת לך כעו"סית לעתיד בזה שהיא מוותרת עליו?

מדריכה טובה אמרה לי שלפעמים צריך אותנו הסטודנטים כדי שנשאל את השאלות שכולם שכחו או שאף אחד לא רוצה לשאול, יש לנו קצת את התפקיד של הילד מבגדי המלך החדשים, תפקיד מורכב ומסוכן בו זמנית, אך לדעתי הכרחי. ראיתי לא פעם איך עו"סיות ותיקות מחליפות צבעים ליד סטודנטים , או בגלל שאלותיהם ה"תמימות". יש עו"סיות שלא סובלות בגלל זה סטודנטים כי הן עצמן לא מוכנות לביקורת.(לא כולן, גם לא רובן, רובכן מאוד פרו סטודנטים ועושות הכל כדי ששני הצדדים יתרמו).

 

[KFIRB]

*שכר מצווה

 

[מיכל65]

תשובתך מדויקת, זה מה שהרגשתי, היה לי מאוד חשו

היה לי מאוד חשוב לשמוע את הדברים שכתבת.

המדריכה שלי טובה, אבל יש אצלה- בעקבות המקרה הזה זיהיתי- אי אמון ויאוש, שהיא אמרה לי שהוא בעקבות נסיונה.

לדעתי, גם אם נסיונה מראה שיש כיוון ושאין סיכוי וכו', צריך להלחם על כל פונה, וגם אם עבור רק אדם אחד זה יעזור- זו הדרך.

פשוט נוצר הרושם שאני תמימה מול המערכת, לכן היה לי חשוב לשמוע את הדברים שכתבת.


אני אגיב בהמשך היום, צריכה לקררוא יותר לעומק.
לגבי נורמליזציה של מתדון, אני מסכימה שזה לא נכון לאמר מה שאמרתי, זו היתה רק מחשבה, ואנסה לקשר אותה למקרה ואכתוב פה בהמשך,
מתוך קוצר זמן.

תודה!!! אכן מקומינו הוא להעיר ולהשאר ערים תמיד. בלי זה אין טעם לכל זה

 

[טל קרויטורו]

90-95% כשלון זה אחוזי הגמילה ברוב המסגרות

הקיימות כיום. אני זוכרת שכששמעתי את זה במהלך הלימודים בשבוע אורינטציה במסגרת גמילה נפלה לי הלסת. בNA/AA האחוזים לכאורה יותר טובים, אבל יש כאן סינון מוקדם. אנשים שלא הצליחו לעשות גמילה זה לא היוצא דופן אלא למרבה הצער בשיטות הטיפול המסורתיות האלו ברירת המחדל.
המחקרים היחידים שאני מכירה עם תוצאות טובות יותר אלו מחקרים שבהם נעשה שימוש בטיפול יעודי לטראומה במכורים. בישראל אני מכירה רק מטפל אחד שעובד במסגרת למכורים ולמד EMDR, וגם זה כי ישבתי עליו חזק, והוא בתחילת דרכו. בחו"ל יש מסגרות גמילה שמשתמשות בזה יותר, ספציפית שמעתי על SAGE לשיקום נשים בזנות בסן פרנסיסקו שגומל נשים מסמים ומשקם מזנות באמצעות טיפולי EMDR, שהמנהלת שלו בעצמה היא אישה שהיתה בזנות והחלימה בזכות EMDR.
אינשאללה יביאו לתחום הזה בישראל שיטות טיפול חדישות יותר, ובינתיים לא לתת לרוב שאיננו נגמל ליפול בין הכסאות.

 

[chulila]

בלי קשר למהות הדיון על זכויות

השתתפתי לפני זמן מה בהשתלמות עם מישהי שמנהלת מרכז גמילה והם משתמשים בדיקור סיני (משהו באזור האוזן - שלוש מחטים), שעוזר לגמילה, הרגעות וכו'. לא יודעת מספיק, אבל היא אורמת שזה עובד כמו קסם ולטווח ארוך.
סתם חשבתי לחלוק את המידע - נראה שיש אופציות אחרות מלבד ההתמכרות למתאדון.

 

[כחול וירוק]

כמה מחשבות -

1. בין כל הגורמים המעורבים - הכי חשוב הוא הפונה. אני חושבת שלפני שיוצאים למלחמות הופכות עולם, חשוב לבדוק איתו איך הוא היה רוצה לטפל בזה, ואיזה דרכים פתוחות בפניו.

2. נסי לשוחח עם מישהו כדי להבין את השיקולים של הועדה - אולי עם מתאמות הטיפול בלשכת הבריאות המחוזית. הבנה אמיתית של השיקולים יכולה לפתוח דרך לפתרון נוסף - אחת השאלות שעלתה לי כשקראתי את ההודעה שלך היתה אם כשאת אומרת "מסגרת מוגנת" מדובר רק במפעל מוגן, או גם בתעסוקה נתמכת. אני יכולה לראות מצב בו ועדת סל שיקום לא תאשר מפעל מוגן, שזו מסגרת סגורה ויעודית למתמודדים, אבל כן תאפשר שירות פתוח יותר - כמו תעסוקה נתמכת - למרות שאני מבינה שזה לא הפתרון האופטימאלי עבורו, יכול להיות שבהתייעצות איתו זה כן יכול להיות פתרון חלופי.

3. אני באמת חושבת שכדאי לשוחח עם המדריכה על התחושה שלך ש"מוותרים" על הפונה שלך. זה יכול לאפשר דיאלוג טוב יותר ביניכן, ואולי גם לדרכי פעולה נוספות עבור הפונה.

יש באמת מחסור נוראי במסגרות לתחלואה כפולה - ולא רק של סמים/מחלות נפש. מסגרות בריאות/רווחה לא יודעות לנהל ביניהן דיאלוג - ויש הרבה אוכלוסיות שנופלות בין הכסאות. גם אני מתמודדת עם זה, בתחום אחר לגמרי.

שיהיה בהצלחה!