שאלה בקשר לריפיצ'יפ בדורך השחר:

מישהי181

New member
שאלה בקשר לריפיצ'יפ בדורך השחר:

למה ריפיצ'יפ כל-כך התעצבן כשיוסטס עשה לו כמה סלטות בזנב יומיים אחרי שהוא והבני-דודים שלו הגיעו לספינה שלו? למה הוא לא לקח את זה פשוט כבדיחה וכמעשה שובבות נועז שמתאים לילד? אני בטוחה שאם פרד וג'ורג' מספרי 'הארי פוטר' היו נמצאים בסיטואציה דומה עם איזה עכבר, הם היו עושים משהו כזה גם-כן (הם החליפו לפרסי את המדבקה "מדריך" במדבקה "מסריח"), ומוצגים כילדים מתוקים ושובבים וכך גם אבא של הארי, ג'יימס פוטר (הוא עשה פעם איזה תעלול מסוכן לסנייפ, אז הוא היה מסוגל גם לזה). ואני בטוחה שגם קורין מ'הסוס ונערו', אם הוא היה מגיע לדורך-השחר, קיים סיכוי טוב שהוא היה עושה את אותו הדבר לריפיצ'יפ, כמו שהוא אוהב לתת אגרופים לאנשים, וכמו שהוא נקע את הקרסול לאיזה גמד מהצד שלו בקרב, וק.ס. לואיס היה מציג אותו כילד שובב ונועז ולא כילד רע, כמו שהוא עשה ליוסטס. ועוד שאלה שמטרידה אותי: בדורך השחר, יוסטס ניסה פעם לגנוב מים כי הוא חשב שיש לו חום, וכולם (ובמיוחד ריפיצ'יפ) נורא כעסו עליו וגם איימו עליו שלהבא הם יתנו לו עשרים וארבע מלקות. עכשו, בספר הראשון של הארי פוטר, כשפרופסור דמבלדור סיפר להארי שגלימת ההיעלמות היתה שייכת פעם לאבא שלו, הוא אמר לו שאבא שלו היה משתמש בה כדי לגנוב אוכל מהמטבח, ולא נראה לי שיש לו איזו בעיה עם זה, וגם פרד וג'ורג' עושים את זה כל הזמן, ולג'י.קי. רולינג אין שום בעיה עם זה. זה רק מוצג כמעשה שובבות שמתאים לילדים. תמהני מה הסיבה להבדל...
 
ההבדל? התזמון, הדרך, המצב.

כל האנשים שהיו בספינה, כולל יוסטס ידעו שכבודו של ריפיצ'יפ חשוב לו מכל דבר. אנחנו למדים את זה גם בנסיך כספיאן, שהוא מספר ש"כשאתה יצור כל כך קטן, כבודך הוא חשוב מאד" (משהו כזה). כש יוסטס תפס אותו בזנב ושיחק איתו, זה פגע מאד בריפיצ'יפ. חוץ מזה, יוסטס היה ילד מאוס, שהטריד את כולם. חוץ מזה, כנראה שלואיס רצה להראות את הדמות של יוסטס בצורה ראה, אז הוא הכניס את הקטע. לדעתי אין מה להשוות בין נרניה לה"פ כאן. נרניה זה נרניה מלפני 60 שנה, וה"פ זה ספר שונה בתכלית. לשאלה השניה שלך, כמובן שיכעסו עליו מאד. את בטוחה שקראת את כל העמוד? סיפרו במשך כל הפרק שאין להם מים, והקציבו לכל אחד כוס אחת ביום, אחרת ייגמרו להם המים והם ימותו. יוסטס היה מאד אנוכי והלך לגנוב מים, שזה יהיה על חשבון המים של מישהו אחר. לפי מה שאני זוכר, שהוגוורטס אין מחסור באוכל, בטח לא במים.
 

Fairywitch

New member
המממ... לדעתי-

יוסטס פשוט היה מעצבן בהתחלה, והוא ממש לא עשה את זה כמעשה קונדס, אלא יותר מתוך רוע. הוא ממש התעלל בו. לגבי המים- גם אני חשבתי שהם הגזימו. עם כל הכבוד להקצבת המים, הילד היה קודח
 
הילד לא היה קודח

זו הייתה פרנויה של ילד פלצן ומפונק שחושב רק על עצמו, על השגריר הבריטי ועל איך להציק ולהטריד אנשים. אני בטוח שהיו שם אנשים שסבלו הרבה יותר ממנו, כמו אלה שצריכים לחתור כל היום, ולקבל כוס מים אחת.
 

Fairywitch

New member
אני לא יודעת../images/Emo4.gif

זה מתואר כאילו הוא באמת לא מרגיש טוב, ולא שהוא תכנן לגנוב את המים...
 

ToryMaster

New member
ברור שהוא הרגיש רע

כולם הרגישו רע, אבל היו כאלה שנזקקו לזה יותר ולא קיבלו...
 

Fairywitch

New member
גם אני הייתי גונבת את המים../images/Emo3.gif

אני צמאה פי 3 מאנשים אחרים, הייתי עושה "אציו מים" ושותה כמעט הכל
 

Fairywitch

New member
סתם, סתם, אני ../images/Emo189.gif

אבל אני באמת צמאה יותר מאחרים- אני שותה בין 14-18 כוסות ביום, גם בחורף...
 
ברור שזה נשמע כאילו הוא מסכן

אנחנו למדים על הסיפור הזה מהיומן מסע שהוא כתב. הוא מתאר את עצמו כקדוש מעונה שכולם רעים אליו והוא כל כך מסכן שהוא כל הזמן שוכב במיטה..
 

ToryMaster

New member
../images/Emo45.gif

וברור שחלק מזה מבוסס על האמת, אבל יוסטס הוא ילד מפונק, ילדים מפונקים מתנהגים כמו מעצבנים. [פינוק הוא לא חטא קדום?
]
 

Fairywitch

New member
ואם כבר ריפיצ'יפ-

מה דעתכם עליו? כי לדעתי הוא נחמד והכל, וכלם חושבים שהוא נורא נורא אמיץ. אבל... האם הוא אמיץ או סתם נמהר ופזיז(בהעדר הגדרה אחרת)
אני מחדדת את השאלה:
איפה עובר הגבול בין אומץ לטיפשות? וגם: אומץ הוא להתמודד ולהתגבר על הפחדים שלך - אבל האם ריפ בכלל פוחד מלכתחילה, או שהוא סתם קופץ כמו טמבל לכל מה שייראה אמיץ לקפוץ לתוכו? ומה דעתכם על העובדה שעל כל שטות או ויכוח הוא שולף חרב ומוכן לקרב? איזה מין מסר זה מעביר? איך אתם הייתם מתמודדים עם כזה חבר למסע?
 
יכול להיות שלואיס באמת ביסס אותו על

גימלי. אחרי הכל, הוא קרא את שרה"ט הרבה לפני שהוא הוצא לאור, כי הוא היה חבר קרוב של טולקין ונהג לקרוא ראשון הרבה יצירות שלו.
 

ToryMaster

New member
אולי

אבל לי יש תחושה שגם גימלי וגם ריפיצ'יפ הם שני ארכיטיפוסים של דמות שניתן למצוא כמוה בהרבה מאוד ספרים, בעיקר ספרי פנטזיה. זה לאו דווקא מבוסס או שאוב אחד על השני, כי זו דמות מאוד בסיסית.
 
אבל גם גימלי וגם ריפיצ'יפ חיבבו

גבירה: זה את גאלאדריאל וזה את לוסי. ושניהם הפליגו בסוף חייהם ליבשת קסומה הרחק ממולדתם. וכל זה בנוסף לאופי שלהם. לכן יש לי עוד סיבות לחשוד.
 

ToryMaster

New member
ובכן

לא אומרת שאין קווי דמיון, אבל אני לא חושבת שאחד מבוסס על השני או משהו, יותר הגיוני בעיני שיש כאן פשוט דמיון שבין דמויות של שני חברים טובים.
 

Oukami Kun

New member
*פלאבקים למאמר בתרבות*

בערך חצי מהשפטים שאמרת השתמשתי בהם במאמר על בן גוריון. במיוחד השאלה. אני חושב שברוב המקרים הוא היה אמיץ, אבל פזיז גם במקרים אחרים (לא זוכר כרגע, קראתי את מד"ש מזמן ._.)
 

Fairywitch

New member
ואני עונה גם:

מכיל
למסע בדורך השחר. לדעתי, רוב הזמן ה"אומץ" של ריפ גובל בטיפשות. למשל, במד"ש- שהוא שש ושמח להיכנס לחור השחור הזה, או כשהוא קיווה שהם ייסחפו במפל אל מעבר לקצה העולם, משהו כזה. הוא שש אלי קרב, שולף חרב על כל שטות, ואני ממש לא אוהבת את המסר שזה מעביר. מכל אלה גם עולה- שהוא פשוט שמח להיכנס לצרות. אז אם אומץ זה להתמודד עם פחדים- איפה כאן האומץ? בקיצור, סתם נאג'ס
אם היה לי כזה חבר למסע הייתי מבקשת ממנו לסתום ולשבת בצד, לפני שהוא יהרוג את כולנו... דמיינו סיטואציה: נוסעים בכביש, שני אורות ממול. מה ריפ היה אומר: "בואו ניסע בין האורות. שיו! יהיה כייף לגלות אם זה רכב גדול או שני אופנועים!!" נודניק
 
למעלה