שאלה דחופה

[rikudim]

שאלה דחופה

בתי בת השנה וחצי מסרבת לאכול מוצקים - להאכיל אותה הופך למלחמה. היא מעדיפה את בקבוק המטרנה, גמדים. ולאחרונה היא החלה לתלוש את שערות ראשה. ויצרה לה קרחות ונשירת שיער. לאן עלי לפנות על מנת לטפל בהפרעות אלה.

 

[עינת גבע]

אזעקת ארגעה...

שלום רב, התשובה :" לא להילחם" בתך הפעוטה מסרבת לאכול מוצקים. לפעוטה יש רצונות והעדפות משלה. מולה עומדת אימא עם רצונות והעדפות שונות - וליתר דיוק סותרות את אלה של הבת. נוצר קונפליקט רצונות. הקונפליקט הוליד מאבק על כוח! וחבל! הילדה מסרבת, היא פועלת בעד עצמה היא "עובדת" בגיבוש הזהות שלה הנפרדת משלך. הכרה והערכה לרצונות שלה תעביר לה מסר שאצלכם בבית מכבדים אותה ואת דעתה( גם אם אם היא ילדה צעירה), שאצלכם בבית לא פותרים בעיות בכוחנות, שיש לה זכות ואפשרות לבחור מה ומתי היא רוצה לאכול. גישה כזו תסייע לה בהדרגה לקבל גם את רצונותייך או לחילופין לרצות לאכול גם אוכל מוצק. הילדה כרגע נאבקת בכוח על זכותה להתקבל כמו שהיא. התגובות שלך מספקות לה את תשובה בנוסח:" אני אוהבת אותך ומקבלת אותך בתנאי שתאכלי אוכל מוצק, שלא תתלשי שערות,...."(ואולי יש עוד תנאים?) התשובה אינה מספקת אותה, והיא מראה לך (באופן לא מודע) מיהו השולט? מי הקובע? גם דרך השערות היא מראה שאין לך באמת שליטה על חייה. בנוגע לתלישת שערות, דפדפי בפורום לפני כשבועיים פנתה אם בעניין וקיבלה הרבה מידע כאן בפורום. אחרי שתקראי המידע חזרי ושתפי אותי מה למדת או האם נותרו שאלות נוספות? בברכה, עינת

 

[rikudim]

תלישת שיער

למרות שזה קשה ,הבנתי שלא להתייחס לתלישת השיער שלה.

 

[עינת גבע]

בואי נדבר על הקושי...

פרטי ונמקי את הקושי. (ו... אחר כך הזכירי לי לומר לך עוד כמה דברים חשובים! ואולי הספקת לקרוא עליהם) בכבוד רב, יום מקסים וקסום עינת

 

[rikudim]

תלישת שיער

לא קל לראות את התינוקת שלך תולשת שיערות, זה נראה כמו מחלת נפש- מלחיץ במיוחד שהיא מסרבת לאכול. ובנוסף יש לי עוד ילד בן 4 וחצי מאומץ שגם לו יש קשיים משלו.- כנראה הפרעת קשב וריכוז ולאחרונה הוא יורק מרביץ בגן.- לא קל לי להתמודד- אני מרגישה בסיר לחץ (מה לא בסדר) ולסיכום אני ובעלי רבים.

 

[עינת גבע]

מה לא בסדר? הכול בסדר...יחד עם זאת...

שלום רב יקירתי, את שואלת מה לא בסדר? ומזכירה לי אסיר שישב בכלא והשתתף בקבוצת הורים בהנחייתי. יום אחד שאלתי אותו :"מה שלומך?" והוא ענה: " הכול טוב, ומה שלא, עובדים על זה". ובכן,אני מבינה את מצבך הרגשי שמשפיע על תפקודך. הילדים חווים את הלחץ ומגיבים אליו בהתנהגותם. (כולל על המריבות שלך עם בעל. גם אם הם אינם מתקיימים בנוכחות הילדים הם חשים את המתח באוויר ואת מצב רוחכם) לילדים יש חיישנים רגישים, כמו קרני רנטגן הם חשים את העולם הרגשי הפנימי שלנו ( גם זה הלא מודע לנו עצמנו) ומגיבים אליו. לכן זה הרגע לעצור, לקחת פסק זמן, לקחת אוויר, נשימות עמוקות, להיכנס ל"חדר מצב" ולחשוב. מחשבות מקדמות, בונות , פותחות אפשרויות. בזמנים כאלה( כמו שאת חווה בימים אלה איננו במיטבנו, זה טבעי, זה אנושי, דרושה לנו מידה של אמפאטיה וסלחנות לעצמנו- לעצמך). במקביל, עלייך לחשוב אולי על שיחות עם איש מקצוע, שיחות שירוממו את רוחך, ויפתחו לך פתח למחשבות חדשות שיקדמו תהליך של שינוי בביתך. למען רווחתך, יחסייך עם בעלך ולטובת ילדייך . מה דעתך? עינת

 

[rikudim]

סיר לחץ

במקביל יצרתי קשר עם איש מקצוע . אני מחכה ממנו לתשובה בכל אופן תודה על העידוד, והאמפטיה.

 

[עינת גבע]

אני שמחה לשמוע ...

המשיכי לספר, לעדכן, לשתף ולשאול... כל טוב עינת