אישתי סובלת מליקוציתים מאד נמוכים (לא תמניה) האמתולוג ביקש ממנה לעשות ביאופסיה. אישתי בלחץ אדיר ולא מפסיקה לבכות שמא יש לה לוקמיה. היא לא סובלת ממחלות. איך אפשר להרגיע אותה?
עד שיגיעו תוצאות הביופסיה. לכן רצוי לעשות ביופסיה בהקדם (לוקח זמן לקבל תוצאות). מה שאני למדתי זה שגם אם התשובה היא שיש סרטן - זה לא בהכרח סוף העולם. זה שה, אבל לרוב זה לא בלתי הפיך. בהצלחה ושתרגיש טוב.
בד"כ ללוקמיה יש סימנים נוספים - כגון דימומים, ירידה בכושר הגופני, גוון עור שמשתנה קלות.. וכ"ו. כמו כן - סביר יותר שאם היו רוצים לזהות נוכחות של לוקמיה - כל ספירת דם פשוטה היתה מספיקה. עד כמה שידוע לי לא עושים ביופסיה על מנת לזהות לוקמיה (סרטן הדם). ביופסיה יכולה להוות ראיה לדברים רבים. לא כל דבר הוא סרטן
לויקופניה עצמה איננה מחלה, אלא תיאור של מצב בו אכן קיים מספר נמוך של כדוריות לבנות. בד"כ הכוונה היא לנויטרופניה (ירידה במספר הנוטרופילים, שהם סוג מסויים של כדוריות לבנות שאחראיות על המלחמה בחיידקים). יכולות להיות לכך סיבות רבות - קשות יותר וקשות פחות - כגון מחלה וירלית, מחלה כלשהי של מח העצם או אפילו סתם תגובות לתרופות. לוקמיה היא אבחנה שונה. תשתדלו לא להסיק מסקנות חפוזות עד שיתברר הגורם לכך. רק בריאות...
יש לפעמים תופעות משפחתיות של ליקוציטים נמוכים שאינם מרמזות על בעיה. נפוץ בעיקר ביוצאי תימן, למשל. רצוי לברר ולשלול כל מיני סיבות, אך אין לקפוץ למסקנות ולהבהל.