שאלה די דחופה בקשר לזוגיות שלי

KERENA082

New member
שאלה די דחופה בקשר לזוגיות שלי

בס"ד שלום לכולם אני וחבר שלי ביחד כבר יותר מחצי שנה הבעיה היא שאני מסורתית וחבר שלי חילוני, הנושא הוא שאני הבהרתי לו מהתחלה שאני מחפשת גבר מסורתי והוא ענה בחיוב שהוא אכן מסורתי מבחינתו( שמירת חגים,שמירת בשר וחלב ואכילת כשר) למרות שבדיעבד זה לא נכון כי הוא לא מקפיד רוב הזמן על שעה בין בשר לחלב,וכיפור הוא צם אבל נמצא במחשב. אומנם גילתי דיי בהתחלה שהוא לא מניח תפילין וניסיתי לדבר איתו ולנסות להניע אותו שהוא יניח אך הוא לא מעוניין כי הוא לא מתחבר לזה וזה לא מושך אותו, עברו כמה חודשים ומסתבר לי שהוא לא מסורתי, לדוגמא: הוא לא שומר כל כך בין בשר וחלב והוא בעצם לא מתחבר לדת כמוני הבעיה היא שאם אני והוא נלך לכיוון חתונה והקמת בית אני לא יהיה מוכנה לוותר על להקים בית לא מסורתי והוא לא מוכן לבוא לקראתי יש לציין שיש בנינו אהבה מאוד מאוד חזקה ובסה"כ אנחנו מסתדרים מצוין חוץ מבעיות שקשורות לדת ! כבר דיברנו על הכול והוא יודע כבר את היחס שלי בקשר לדת והמסורת וכמה זה חשוב לי , אבל הוא עדיין לא מוכן לבוא לקראתי הוא מוצא את הפתרון הכי טיפשי בעניי שהוא יעשה מה שהוא רוצה ז"א יחיה חיים חילונים ואני מסורתיים ושיהיה לנו ילדים הם יחלטו לאן ללכת לאיזה צד איפה יותר טוב להם מבחינת הדת חילוני או מסורתי, אני רוצה לדעת אם כדאי לי לפרק את הקשר הזה כי אני לא יכולה ולא מסוגלת לבנות בית לא מסורתי! בן זוגי הוא אדם עקשן אם עקרונות ומאוד קשה לי עד בלתי אפשרי לשכנעו ללכת לכיוון שלי,ניסיתי להקריבו למסורת כמו הזמנתי אותו לקידוש והוא בא הסברתי לו מה המשמעות של כל דבר וזה היה ניראה מגוחך בעניו הפעולות שיש בקידוש כמו נטילת ידיים ולהודות לה' על האוכל שנתן לנו בזה שמכסים את העניים עם הידיים, אומנם הוא מבין את החשיבות של זה אך פשוט בגלל שזה לא מתחבר אליו. לדוגמא לפני מספר חודשים ביקשתי ממנו שישמור בין בשר וחלב 6 שעות כנדרש במסורת אמרתי לו שזה חשוב לי והוא אמר שהוא ינסה , לדעתי הוא לא ניסה כלל והוא נתן לי תחושה שהכול בסדר ולידי הוא שמר. במשך החודשים גיליתי פשוט שהוא בכלל לא שומר, שאמרתי לו על זה הוא אמר שקשה לו שהוא לא מתחבר לדת בכלל ושהוא לא אמר עד עכשיו כלום כי הנושא לא עלה. מבחינתו שמירת בשר חלב זה שעה וככה הוא חונך ומעבר לזה כלומר יותר שעות זה קשה מבחינתו לשמור. אני אומנם מסורתית אבל לא הכי הדוקה,אני לא שומרת שבת ולא על הפרדת סכום וכו', מה שכן חשוב לי זה קידוש בימי שישי ( שבזה הוא מוכן לבוא לקראתי ומבחינתו קידוש זה בסדר אבל אני עוד לא יודעת אם זה יהיה נכון מכיוון ועוד לא הקמנו בית), הנחת תפילין,הליכה לבית הכנסת ( אלו הוא אומר שפשוט הוא לא מתחבר לזה אז אין טעם מבחינתו ) ושמירת בשר חלב 6 שעות ( שכרגע הוא מבחינתו שומר שעה) . אני מבקשת לדעת מה אתם חושבים? ומה אני צריכה לעשות בנידון כי אני כבר עובדת עצות ,שאני בשלי והוא בשלו האם כדאי לפרק ולסיים את הקשר הזוגי הזה? או להמשיך את הקשר הזה ולראות מה יקרה למרות שידוע לי שאם נמשיך בצורה כזאת ייווצר בנינו קרע שנגיע להקמת הבית וידוע לי וברור שהקשר הזה עלול להתפרק ולהגיע אף לגירושים חס וחלילה. המסורת חשובה לי מאוד והוא בשלו בבקשה תענו לי כדי שאני ובן זוגי נגיע להחלטה הנכונה. יש לציין שהמכתב הזה נכתב ע"י שנינו תוך כדי ויכוח בין הצדדים והגעה להסכמה למה שרשום לעיל.
 
אני אומר לך את דעתי

אם יש ביינכם אהבה טובה וזוגיות טובה אני לא חושבת ששווה לוותר על זה בגלל הדת... כאן זאת רק דעתי... לא קל ביימינו למצוא אהבה ואם היא קיימת צריך לשמור על הגחלת בכל קשר יש ויכוחים אך אם אינך יכולה להסתדר בשום פנים ואופן עם זה שהוא רוצה לחיות בדרך אמונתו יחד איתך ...ושאת תיחי לך באמונתך.... אז כנראה שזה באמת לא ילך לשום מקום את לא מוכנה לוותר לו על זה שהוא צריך להפוך את עולמו בשביל שלך יהיה טוב (למרות שזה גרוע שהוא שיקר לך מחתחילה על העניין, את לא צריכה לנסות לשנות אדם בכוח) ואת לא מוכנה לרדת ממנו ממה שעושה לו טוב...דרך החיים שלמד בביתו אם את כזאת עיקשת...אין לדעתי טעם. תיחי את איך שטוב לך והוא איך שטוב לו אבל לדעתי את צריכה להסתדר איתו אם האהבה חשובה לך
 

reedgreenwhait

New member
הממם

אתם יכולים להגיע לפשרה, כלומר או שאת תוותרי על נושא הדת, או שהוא יקבל את נושא הדת, או שתהיו באמצע- על דברים מסויימים בדת תשמרו ועל דברים אחרים לא... אם אתם לא מוכנים להגיע לפשרה, עדיף שתיפרדו.
 
לדעתי...

שניכם חייבים לשבת ולקבוע איפה כל אחד יכול לבוא לקראת השני ולהתפשר, כי מערכת יחסים בנויה על פשרות כי מה לעשות לא כולנו אותו הדבר בול, לכל אחד רצונות משלו. אתם חייבים גם להתחיל לתת כבוד אחד לשני- "איש באמנותו יחיה".
 

meshi4

New member
אמונה זה ענין אישי

פנימי.אי אפשר לכפות על הזולת להאמין במשהו שהוא לא מאמין בו.דרך הכפיה גורמת לו להמציא שקרים כדי לרצות אותך ולמנוע חיכוכים.החוכמה היא שמי שדתי/מסורתי אמור להיות שלם ומאמין בדרכו ובעבודת הבורא.ומי שלא דתי וכופים עליו דרך מסויימת עושה את זה למען הזולת ולא למען הבורא.אז את מי מרמים? בחיי הנישואין השאלות ששאלת מתחדדות עוד יותר. איזה אורח חיים יתנהל בבית? איזה חינוך יקבלו הילדים?עם מסרים כפולים הילדים יוצאים קצת מבולבלים.בקיצור זה מקור לחיכוכים. אגב,אני חילונית שגדלתי בבית דתי עם כפיה דתית.לא יכולתי לסבול את הכפיה הזאת.נושא הדת ממש לא מדבר אלי.ילדיי חונכו לערכים של כבוד האדם וחרותו.נימוס ודרך ארץ.גם ללא קידוש לא ויתרנו אף פעם על ארוחת ערב שבת משותפת.
 
למעלה