מתוך מצע מרצ:
שאלה: האם נכבדי הפורום יכולים אולי לרכז לנו מידע
על הבחירות הקרובות בראיית תחבורה ציבורית...
יש אנשים שהקול שלהם בבחירות הולך לפי ביטחון, יש כאלה שהקול הולך לפי יוקר מחיה ויש כאלה שהקול הולך לפי תחבורה ציבורית... ובכנות, כאחד כזה... אין לי שמץ של מושג מה עמדות המפלגות השונות בנושא ומה כל מפלגה עשתה בעבר לקידום הנושא.
מתוך מצע מרצ:
תחבורה ותאונות דרכים
תחבורה ציבורית מגוונת ומפותחת, כולל מסילתית, היא מרכיב מפתח בתפיסה הסביבתית. היא מהווה תנאי הכרחי לניוד אוכלוסיות מהפריפריה למרכזי ערים, להקטנת פערים, לצמצום זיהום האוויר ולשימוש חסכוני ומושכל בקרקע. הקטל בדרכים בישראל גובה מחיר גבוה שיקטן ככל שתפותח מערכת תחבורתית ציבורית יעילה ונוחה. מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:
• העדפה משמעותית לתחבורה הציבורית והשקעה מסיבית בתשתית התחבורה הציבורית, בעיקר המסילתית. הנחת מתקני תשתית אלה תיעשה בצורה מחושבת על מנת לחסוך בכספי ציבור, להגביר יעילות צפויה ולמנוע פגיעה בערכי טבע נדירים (כמו נחל יתלה). עידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תוך הקצאת משאבים הולמים, הגברת תדירויות וזמינות, מערך מודיעין וכרטוס משולב. מחירי התחבורה הציבורית יסובסדו בשיעור של 80% לזקנים, ילדים, סטודנטים ואנשים עם מוגבלות.
• הפעלת תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כבסיס לשיפור וקידום אוכלוסיות מוחלשות, לקירוב פריפריה למרכז ולצמצום השימוש ברכב הפרטי על השלכותיו השליליות לסביבה. לכל אדם בישראל הזכות לתנועה בכל עת. מניעת תחבורה ציבורית בשבת וחג, מונעת את האפשרות להסתמך על תחבורה ציבורית ועל כן היא בעלת השלכות סביבתיות וחברתיות חמורות ומחייבת רבים להחזיק ברכב פרטי.
• קידום הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה, שתראינה לנגד עיניהן את המפה התחבורתית הכוללת במטרופולין, לצד הצרכים של אוכלוסיות התושבים במטרופולין. הרשות המטרופולינית לתחבורה תקדם מערך תחבורה ציבורית במטרופולין, על בסיס תכנון משותף לרשות המטרופולינית, למשרד התחבורה ולתושבים המקומיים, ולא על פי רצונותיה של מפעילת התחבורה הציבורית.
• עידוד ההתניידות הבלתי ממונעת, כמו אופניים או הליכה ברגל, על-ידי יצירת מסלולים בטיחותיים, הרחבת אפשרות להטענת אופניים בתחבורה ציבורית, מאבק בגניבות האופניים, מערך השכרת אופניים, מקלחות במקומות העבודה ועוד.
• צמצום הנסיעה הפרטית באמצעות הפחתה בייבוא כלי רכב, הורדת כלי רכב ישנים מהכביש, הגדלת הקנסות, ההיטלים, האגרות והמסים הכרוכים בהחזקת רכב, מס מוגדל על רכב שני למשק בית, צמצום ההשקעה בכבישים חדשים ובמקומות חניה.
• צמצום ההקלות לליסינג – לא ניתן יהיה להכיר כהוצאות תאגיד, בגין דלק ששולם, באם אין הגבלה לסך הק"מ שעובד נוסע ברכב התאגיד.
• נתיבי תחבורה ציבורית בכניסה לערים הגדולות והרחבת מיסי הגודש. מודל הנתיב המהיר לתל אביב, אשר כולל מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומפותחת צריך להיות מועתק לכניסות המזרחיות והצפוניות לתל-אביב ומודלים דומים צריכים להיות מופעלים בכניסה לירושלים ולחיפה.
• רכב שיושבת ליום קבוע בשבוע יקנה הטבות כלכליות לבעליו.
• הטבות למקומות עבודה שיעודדו שימוש בתחבורה ציבורית או באמצעים לא ממונעים (אופניים וכו'), וכן כאלה שיעודדו נסיעות משותפות לעבודה (car sharing).
• מדיניות שלא מעודדת ייבוא כלי רכב חדשים ורכישתם. במקרה של רכישת רכב חדש, תהיה עדיפות ברורה לכלי רכב שאינם בזבזנים ופולטים פחות זיהום וגזי חממה (לדוגמה כלי רכב "היברידים").
• תכנית לריסון טיסות לחו"ל על-ידי חברי הכנסת והממשלה, תוך הצגת דוגמה אישית לציבור: מעבר למכסה שנתית שתיקבע בחוק, כל שר או חבר כנסת שיטוסו יאלצו לקזז את המחיר הסביבתי של טיסתם באמצעות תרומה מכיסם למטרה סביבתית לאומית.
• הקפאת התכניות להעברת שדות תעופה אזרחיים ופתיחת שדות תעופה חדשים ברחבי הארץ, בעיקר במועצות אזוריות חקלאיות כמו מנשה או מגידו, עד שיתקיים דיון ציבורי מקיף בנושא, בו קולם של תושבי האזור יהיה בעל המשמעות המכרעת.
• יישום התכנית הלאומית הרב שנתית למאבק בתאונות הדרכים (על בסיס דוח שיינין עם שינויים מתבקשים למניעת הגדלת נפח התנועה), כולל השקעת המשאבים הדרושים לביצועה.
• ביסוס הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית.
• הגברת החינוך וההסברה לתרבות הבטיחות בכל המגזרים בישראל
