No name for now
New member
שאלה - החשיפה
הרבה זמן לא היו פה דיונים קצת יותר אישיים, אולי אני אצליח להעיר פה מישהו
זה משהו שקצת מטריד אותי לאחרונה: אני לא מסתירה ובטח שלא מתביישת בעובדה שאבי מת או שאני יתומת צה"ל אבל באופן טבעי זה לא משהו שעולה בשיחה ביום-יום, ואז כל מיני אנשים שחושבים שמכירים אותי, מופתעים לשמוע שאני יתומת צה"ל, ומה קרה לאבא שלי, אני מתארת לעצמי שאנשים חושבים שהוריי גרושים. כשזה עולה אני מאוד משתדלת לענות בטבעיות על כל השאלות. נו, אז מה? אם זה לא קורה הרבה זה לא נורא, אבל כיוון שלאחרונה אני משתדלת להיות קצת מעורבת בעמותה, אני מרגישה פתאום שאני הולכת וצועקת "אני יתומת צה"ל". יוצא שחברים, מכרים ועמיתים לעבודה ניגשים אליי ומתחילים לשאול שאלות על הסטיקר או על האתר בחתימה של הפורומים או למה אני עסוקה ביום מסויים, ואני כולי במבוכה, לא כ"כ איכפת לי לספר אבל יש כאלה שהופכים פתאום להיות "עצובים" ו"רציניים" שלא לדבר על המבוכה (אוי ואבוי, מה שאלתי אותה?). כשאבי נפטר ביקשתי מהמחנכת שלא תספר לכיתה (זה קרה בחופש הגדול של מעבר בין בתי-ספר), כי לא רציתי שירחמו עליי, אני עדיין לא אוהבת להיות "מסכנה, אין לה אבא". אני אשמח לשמוע מה אנשים עושים במצבים כאלה.
הרבה זמן לא היו פה דיונים קצת יותר אישיים, אולי אני אצליח להעיר פה מישהו