שאלה היפוטית

שאלה היפוטית

כמה זמן הייתם מחכים לבן/בת זוג?

אם הוא מחליט לטוס לשנה, זה אומר משהו על הקשר שלנו. אני מבינה, אחרי צבא (היפוטתי), רוצה לראות עולם. אבל אם אתה בוחר במודע להיות שנה בלעדיי, כנראה שאני לא מספיק חשובה.
תכלס, זה נכון גם לחצי שנה. - חצי שנה זה מלא זמן! (חצי שנה בלי לגעת אחד בשני...)
בלנסוע לכל כך הרבה זמן, יש אמירה.
אם הוא יחליט לנסוע לשנה אני עשויה להיעלב מעצם זה שהוא נוטש אותי. אז לא מגיע לו שאני אחכה לו, ולא מגיע לו שאני אהיה כאן עם זרועות פתוחות כשהוא יחזור.

ואז אני אומרת, ארבעה חודשים אני אחכה לאהבת חיי. זה לא סוף העולם, זה קשה, זה עצוב. אבל בסדר, הוא יחזור.
העיניין שאני לא יודעת מה עשוי לקרות בארבעה החודשים האלה (גם לא בחודש).
הוא עלול לפגוש מישהי, ואני רחוקה והיא סופר מגניבה וזה עלול לקרות ואני חושבת שאולי אני אפילו לא אאשים אותו.
מה אם אני אפגוש מישהו? ושוב - הוא רחוק והבחור סופר מגניב..
וזה יכול לקרות גם אם הוא נוסע רק לחודש..

אבל חזרה לעיניין - אנחנו יכולים להיות ביחד, יכולים להחליט שזה meant to be. וזה בסדר שלא נהייה ביחד כל הזמן. וזה שווה את זה.
ואנחנו יכולים להיות ביחד אבל חלום חייו לנסוע לראות את הקלימנג'רו ואני בצבא או בלימודים או סתם לא נהנית מטיפוס הרים במיוחד ולא הייתי רוצה שהוא יוותר על זה בגללי.

אם זו אהבת חיי, אני אחכה לו. אבל איך אני יודעת מה עלול לקרות. גם אם מחליטים שמחכים אחד לשני, דברים קורים.

אז מה עכשיו? מלא תוכניות וחלומות לא יתגשמו כי אנחנו אוהבים אחד את השני ופוחדים מלא להיות ביחד לכמה חודשים?
זאת לא מערכת יחסים לונג דיסטנס, זה זמני.

ועכשיו אני מבלבלת את עצמי. מה דעתכם?
 

אייני

New member
זאת לא שאלה שאפשר לענות עליה.

דבר ראשון, כל שאלת "כמה" שקשורה לבני אדם היא שרירותית. אם אני מוכן לחכות 4 חודשים, אז מה הבעיה לחכות 4 חודשים ויום? הרי אין הבדל בין השניים. ואז מה הבעיה לחכות 4 חודשים ויומיים? וכן הלאה וכן הלאה, וקיבלנו שתאורטית אני מוכן לחכות לנצח. ככה שכבר ברור ש"כמה" באמת אני לא יכול באמת לענות, לכל היותר אני יכול להעריך.

והבעיה היא שכדי להעריך זה תלוי בכ"כ הרבה פרמטרים. באיזה מצב הזוגיות, כמה זמן אנחנו ביחד, מהי מידת הרצינות שלנו, איך אני רואה אותנו בעתיד, וכד'. אז אני לא ממש יכול להגיד.
 

stav1991

New member
חיכתי לאקס

מתוך רצון ואהבה והבנה ו100 אחוז שסמכתי עליו , חצי שנה הוא היה במקסיקו ואני היתי פה.
בסופו של דבר הוא החליט להשאר שמה ולעבוד שמה אז נפרדנו גם כן בהבנה
אבל באתי מתוך החשיבה שאני סה"כ הבת זוג שלו וכמו שאני לא רוצה שהוא יגיד לי לא לעשות משהו שאני נורא רוצה גם ככה אני אהיה .
מכאן והלאה זו החלטה שלך
 

spaysi8

New member
שמעי, אחד לאחד מה שקורה לי כרגע.

כל העניין של-
מצד אחד את רוצה לתת לו את החופש ואת מבינה שלא ניתן (או רצוי) לכפות עליו להשאר בארץ,
מצד שני אם הוא טס אז מה יהיה איתכם? והאם זה אומר שאת לא חשובה מספיק?

אני שואלת את עצמי אותן שאלות,
אבל אני יכולה להגיד לך שלטוס לא אומר שהבחורה לא חשובה,
או לפחות ככה אני מבינה מבן זוגי..

תראי, אנשים רוצים וצריכים לממש את עצמם, לא יהיה להם טוב אם לא יעשו זאת- ואם אחד הדברים החשובים לבן אדם זה לטוס, יהיה קשה לו להיות "ממומש" אם לא עשה זאת.. זה כמו שלמישהו יש איזה חלום להיות עורך-דין או משהו, והוא לא התקבל ובחר ללמוד משהו אחר בגלל מצב כלכלי, אז תמיד יהיה לו בראש את "למה לא הלכתי ללמוד עריכת דין?" ויש מצב שירגיש לא מסופק תקופה ארוכה מהחיים שלו..

בקיצור-
לתת לו לטוס,
לגבי הקשר שלכם- כן, גם אני חושבת שמה יקרה אם יכיר בחורה מגניבה בחו"ל.. אבל פה אין לי מה להגיד לך חוץ מ"מה שצריך לקרות- יקרה" כי באמת שאין שום דרך אחרת לדעת..
 
למעלה