ממש ממש לא, ידידי
המשמעות של "בריאות" ו"חולי" מגיעה הרבה הרבה מעבר לשאלות פשוטות של סבל ושל הנאה.
אתה מכיר את הבדיחה הבאה:
איש א': האם אתה סובל מגזים?
איש ב': לא, אני נהנה מהם.
אני מקווה שתסכים איתי שאיש ב' שתופס את הדברים על פי שיטתך הוא ללא ספק טמבל גמור. מערכת העיכול שלו דפוקה והוא מתענג על הריחות של עצמו(שזה לטעמי בפני עצמו סוג של דפיקות, אבל נניח לזה) במקום לרפא אותה.
יכול להיות שהקלקול של מערכת העיכול שלו משפיע על גורמים נוספים, יכול להיות שזה מקצר לו את תוחלת החיים, יש עוד המון דברים להתחשב בהם.
גם הגוף וגם התודעה מכילים פוטנציאל עצום של שיפור מתמשך.
הגישה שלך היא גישה תבוסתנית, אתה מניח מראש שככה הם פני הדברים ואין שום טעם לנסות.
האמן לי שאתה מדבר מתוך בורות, יש טכניקות רבות לפיתוח התודעה. יש דברים שאתה לא היית מאמין כמה היו יכולים לתרום לך ולפתח אותך.
כשאני מדבר על ריפוי, אני לא מדבר על "כאילו" או לשחק אותה, אני מדבר על שינוי אמיתי, עמוק, אותנתי, מבפנים
המשפט שלך "אני זה אני, והתודעה קבועה" זה משפט איום ונורא, אין שגיאה גדולה מזו. השינוי זה הדבר היחיד שקבוע בעולם.
כל יום שעובר, התודעה גדלה ומתפתחת, אנשים משתנים כל הזמן.
יכולת הריפוי טבועה בנו