הקשבה – כלי חיוני ובסיסי במערכת היחסים.
הקשבה – כלי חיוני ובסיסי במערכת היחסים. מיומנות הורית נרכשת. רוית שלום רב, אני מודה לך על פנייתך מאחר ואת מזמינה אותי להתייחס לנושא בסיסי ומהותי במערכת היחסים שלנו עם הילדים והוא הקשבה. אני אחרוג ברשותך ממנהגי להתייחסות אישית וארחיב למען כולנו, ראי בכך תרומה משמעותית שלך לציבור הקוראים בפורום. ובכן, קחו נשימה עמוקה וצאו איתי למסע... את בעצם שואלת, מה מונע מילדים להקשיב לנו? פעמים רבות,ילדים חווים את הוריהם כעסוקים בלהשמיע את דבריהם ולא בלהקשיב ולהבין את הילד שמולם. מנקודת מבטו של הילד אשאל : למה כדאי לו להקשיב? האם אנחנו כהוריו עוזרים לו להקשיב? ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת לעורר בו את הרצון להקשיב לנו? נזכור שגם אנחנו כהורים מתקשים להקשיב מטעמים שונים אנחנו עמוסים, מוצפים, עסוקים במשימות שלנו, בעצמנו וכיו"ב. אני מציעה שנהיה מודעים לכך וסלחניים לעצמנו ובו בזמן נהיה ערניים לצורך של הילדים באוזן קשבת גם כאשר אנחנו לא פנויים רגשית לענות לצורך זה. הקשבה של הורים מקדמת הקשבה הדדית של הילד להורה, גם מתוך למידת מודל וגם מתוך תחושת מחוייבות הדדית. כהורים מוטלת עלינו האחריות להתפנות ולהתכוונן להקשבה מלאה וצלולה. חשוב שניצור איים של זמן לדיאלוג המכיל הקשבה אוסף חוויות נעימות, באווירה של התעניינות אמיתית, הבנה וכבוד מעבירים לילד את המסר אתה חשוב לי, מסקרן אותי, מעניין אותי,הרגשה שהוא שווה באמת, דבריו, מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו זוכים לחשיבות . הילד חווה שמעריכים אותו ,ומכאן מתפתח הערך העצמי שלו והבטחון שלו בקשר. ילד שחווה הורה מקשיב מרגיש מובן, מרגיש שמתעניינים בו וחווה קשר אמיתי. חשוב שלמרחב ההקשבה לא תסתנן ביקורת, הטפות מוסר, ביטויים שעשויים להרגיז את הילד, שאלות חוסמות כגון:"למה עשית את זה?" וכיוצ"ב מרעין שיוצרים תקשורת חוסמת ומפחיתים את ערך הילד בפני עצמו. הקשבה היא פעולה רצונית ,אי אפשר לכפות על ילד להקשיב. ילד שמקשיבים לו עשוי להקשיב, להתחשב, ולשתף פעולה מרצון. לסיום אומר שהקשבה זו מיומנות הורית חשובה וניתנת לרכישה בהתנסות ובאימון. ואם אחזור לנער החביב בן ה-11 שבוחר לא להקשיב אמליץ להגיש בפניו אפשרויות מהן יוכל לבחור. עינת גבע , יועצת משפחתית, מכון אדלר.
