שאלה \ הערה :

ינוקא1

New member
שאלה \ הערה :

אני שם לב שבפורום השכן (של הלייטמנים) מדברים ושואלים הרבה על אקטואליה ו"מה דעת הקבלה בנושא" כאשר הנושאים יכולים להיות כל נושא שמישהו כתב עליו כתבה. (אינני חושב שהתשובות שם מייצגות שם את "דעת הקבלה" , אבל לא על התשובות אני מדבר אלא על השאלות). בפורום אצלינו יותר עוסקים בדברים מהצד הדתי המקובל והמסורתי של הקבלה - כלומר בקשר בין הקבלה למצוות אלו ואחרות , הסברים על נושאים שונים בתורה , שאלות על נושאים ספציפיים באר"י וכדומה. השאלה שלי היא : למה זה קורה ? אני גם שם לב שלפעמים לאנשים דתיים יותר קשה "ליצור" בתחומים שאינם נוגעים לתורה ולמצוות. זוהי כמובן הכללה , אך אני חושב שהיא נכונה. האם יש קשר בין זה לזה ? האם באיזשהו מקום יש לנו נטיה להשאיר את התורה בד' אמות , ופחות להסתכל על הדברים שקורים בעולם כ"תורה" גם כן ?
 
כי פה זה פורום 'קבלה בראי היהדות'...

עם דגש על יהדות, ושם זה פורום "קבלה" בעידן המודרני, עם דגש על מודרני, וגם ה"קבלה" במרכאות כפולות ומכופלות. לגבי ה"נטיה להשאיר את התורה בד' אמות , ופחות להסתכל על הדברים שקורים בעולם כ"תורה" גם כן", אז באמת הקדושה נמצאת רק בד' אמות של ההלכה והתורה, והדברים שקורים בעולם הם באמת לא כ"תורה" אלה ס"א ממש, כי הס"א = הצד האחר של התורה.
 

ינוקא1

New member
האם הדברים שקורים בעולם הם לא תורה ?

כאשר באה לפוסק שאלה על חשמל בשבת - איך הוא ידע מה לענות אם הוא לא מבין בזה ? כאשר קיים עוול לאנשים , נניח מחירים גבוהים של מוצרי מזון - האם אין לתורה מה להגיד על זה ? הלכות אונאת ממון ? יש תורה בכל דבר בעולם. הבעל שם טוב קרא לזה "כח הפועל בנפעל".
 
לא ראיתי שיש בעיה לפוסק הדור מרן אלישיב לענות

ולפסוק על כל עניין או הלכה מתוך ד' אמות התורה וד' קירות החדר וחצי שלו במאה שערים, שהוא לא יצא מהם כבר עשרות שנים, או כנ"ל לרב שטיינמן, או לרב קניבסקי.
 

ינוקא1

New member
כי כאשר הוא רצה ללמוד

על חשמל ,למשל , או על רפואה , אז הוא שאל אנשים שמבינים בתחום והם הסבירו לו את העקרונות. כך עושה כל פוסק נורמלי . ספציפית הרב אליישיב היה דיין במשך יותר מ20 שנה , כך שלהגיד שהוא לא יוצא מהחדר שלו זה אולי נכון רק לשנים האחרונות.
 
היא הנותנת

"כי כאשר הוא רצה ללמוד על חשמל ,למשל , או על רפואה , אז הוא שאל אנשים שמבינים בתחום והם הסבירו לו את העקרונות. כך עושה כל פוסק נורמלי". לכן פוסק "נורמלי" כפי שקראת לו, לא צריך לצאת מד' אמות של התורה כדי לדעת על כל הדברים הקיימים בחוץ, כי הוא פשוט מזמין לד' האמות של התורה את המומחה שמסביר לו בקיצור את עקרון הדברים.
 

אורלנה

New member
ענית בעצמך על שאלתך

פורום קבלה עוסק בקבלה, פורום אקטואליה עוסק באקטואליה, למה לערבב? חכמת הקבלה מדברת על הדרך להתקרב לבורא יתברך, על ידי תורה ומצוות והתבטלות לבורא, מה יעזור אקטואליה? תחליף את התאריך בכותרת העיתון מלפני 20 ו 30 שנה הכל אותו הדבר. חבל לבזבז זמן יקר, וכדאי לנצל את הזמן לקדושה עד כמה שניתן. שנזכה...
 

ינוקא1

New member
אז אולי היה עדיף שנהיה מלאכים בלי עולם גשמי ?

אם הכל רק "התבטלות לבורא" למה צריך עולם גשמי ? המלאכים הרי מתבטלים לבורא יותר טוב מאיתנו. ולמה התורה מצווה אותנו מצוות גשמיות ? ולמה הנביאים שהיו בישראל כל הזמן דיברו על אקטואליה שהיתה בזמנם ?
 

אורלנה

New member
שוב אתה עונה בעצמך

דווקא להתבטל לבורא ,צריך את העולם הגשמי, כדי שתהיה עבודה, ואין להתבלבל בין עולם גשמי ומצוות גשמיות ועבודת ביטול לבורא, לבין הימשכות אחר העולם הגשמי ותענוגי עולם הגשמי שזה היפך התורה, היפך הרוחניות והקדושה והיפך רצון הבורא. בהקשר לזה ראה מדרש מרתק בין משה רבינו למלאכים לגבי נתינת התורה לבני אדם מתוך מסכת שבת עמוד פח: "אמר רבי יהושוע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה ריבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו? אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? {תהילים ח-ה} מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמר לו הקב''ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש''ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר {איוב כו-ט} מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר'. נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה {שמות כ-ב} אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודת גלולים? שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקב''ה שנאמר {תהילים ח-י} ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר {תהילים סח-יט} עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות אף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר {במדבר יז-יב} ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו'."
 

ינוקא1

New member
את רק מוכיחה את מה שאני אומר.

המלאכים חשבו שבגלל שהתורה רצון ה' הנעלה מכל , אז ראוי שהיא תהיה אצלם. אבל מה שמשה רבינו אמר להם זה שהתורה שייכת בכל הדברים הגשמיים - משא ומתן , יחסים עם ההורים , התמודדות עם קינאה ויצר הרע וכו' וכו'. כך שאת רק מוכיחה את דברי. (ולגבי דבריך : "אין להתבלבל בין עולם גשמי ומצוות גשמיות ועבודת ביטול לבורא, לבין הימשכות אחר העולם הגשמי ותענוגי עולם הגשמי שזה היפך התורה, היפך הרוחניות והקדושה והיפך רצון הבורא." לא כתבתי על הימשכות אחר העולם הגשמי ותענוגי עולם הגשמי וכו' וכו' - מהיכן הוצאת את זה ?)
 

דוד YY

New member
אם אתה חושב שדעת הקבלה יכולה לשפוך אור

על דברים אקטואלים, אני אשמח לקרוא על זה . תמיד חשבתי שעניינה של הקבלה הוא בד' אמות של תורה. אולי מדברי הנביאים אפשר ללמוד על אקטואליה של היום. האם ידוע לך אם עד שנת 6000 שנה יקרא משהו משמעותי ?
 

ינוקא1

New member
הרי הנביאים דיברו על אקטואליה !

אם היו לנו היום נביאים , הם גם כן היו מדברים על אקטואליה. האם עד שנת 6000 יקרה משהו משמעותי - מחלוקת. לפי הרמב"ם העולם ימשיך לנהוג כמנהגו ואין משמעות מיוחדת לשנת 6000. המשיח יכול להגיע עד אז - ויכול גם להגיע אחר כך. לפי המקובלים עד אז צריך להגיע המשיח , ועד לשנת 6093 העולם שלנו עובר סוג של טרנספורמציה והופך לעולם רוחני.
 

ינוקא1

New member
הוא כותב

באותיות דרבי עקיבא שהעולם נברא באות ב' כי העולם יחרב פעמיים - פעם אחת במבול , והשניה בשנת 6093. זה תואם לאגדתא של חז"ל בתנא דבי אליהו "שיתא אלפי שני הווי עלמא וחד חרוב" - שפירשו אותה המקובלים שהקב"ה מחריב את העולם בסוף ה6000 שנה , מחיה אז את המתים , ומחדש את העולם בתחילת האלף השמיני. ובאותם אלף שנים שהעולם חרב הקב"ה עושה לצדיקים "כנפיים" - כלומר נותן להם אפשרות להתרומם מעל החומריות בקיום רוחני. (אפשר למשל לעיין בהשגות הראב"ד על הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ח' הלכה ח' : "אמר אברהם : נראה כמכחיש שאין העולם חוזר לתהו ובהו והקב"ה מחדש עולמו ואמרו שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב ונמצא שהוא עולם חדש"). וכן כתב הרמח"ל בספר דעת תבונות : " חכמינו ז"ל הורונו שהעולם מתקיים שיתא אלפי שנין, ואחר כך אלף השביעי הוא חרוב, ואחר כך הקב"ה מחדש עולמו (סנהדרין צז, ב). ועוד מצאנו שאמרו (שם צב, א) על אלף השביעי, "צדיקים מה עושים? הקב"ה עושה להם כנפיים ושטים על פני המים, שנאמר (ישעיהו מ, לא), וקוי ה' יחליפו כח". מפשוטן של דברים אנחנו למדים ששלושה זמנים יש, והם, שיתא אלפי שנין; אלף השביעי; וחידוש העולם. שיתא אלפי שנין העולם עומד כמו שהוא עתה; אלף השביעי עדיין לא נתחדש העולם, והצדיקים הם כמו שחיו בתחיית המתים, אלא שהקב"ה עושה להם כנפיים וכו'; וחידוש העולם - שהקב"ה יחדש את העולם חידוש גמור. ואמנם, העולם כמות שהוא עתה, הנה אנחנו רואים שהגוף יש לו כל השליטה כאיש שורר בביתו, כי זה מקומו ולא אחר; אך באלף השביעי הנה הצדיקים מתעלים מן הארץ, ונשאר הגוף חוץ ממכון שבתו, ואינו אלא כאיש נודד ממקומו, וכאורח נטה ללון. על כן לא תשאר לו שליטה אלא כמשה רבנו ע"ה בעלותו ההרה, שכיון שנתעלה מן הארץ לא הלך עוד בדרך יושבי הארץ. וכן לאלף השביעי קראוהו חז"ל (סנהדרין צז, א), "יום שכולו שבת מנוחה לחי העולמים", כי שובתים בו מכל המלאכות הגופניות שהם החול, אך הגוף לא סר עדיין ממציאותו, כי לא ניתן חידוש עדיין לבריאה. אבל מחידוש העולם והלאה, שהוא (עירובין כב) "למחר לקבל שכרם", הנה אין צריך עוד לשליטת הגוף כלל, כי אינו צריך אלא לצורך העבודה בזמנה, אבל יהיה מציאותו טפל לנשמה, להתעדן בטוב העליון לנצח נצחים. (צג) אמרה הנשמה: אבל האלף השביעי וחידוש העולם, הלא הם דברים נעלמים מידיעתנו, ואיך נדבר מהם? (צד) אמר השכל: אדרבא, לא נדבר מהם. אבל המציאות של הזמנים האלה ועניינם בכלל ידענו ודאי, וזה הוא מה שאנו אומרים מעניין הגוף והנשמה. אך פרטי הזמנים האלה ודאי אי אפשר לנו להשיגם ולדעת אותם כלל. רק הזמן של שיתא אלפי שנה האלה הוא הנודע לנו ומושג בפרטיו, ועל זה יסוב ענייננו ודבורינו בדרך פרטי. ושתי הזמנים האחרים נדעם רק בכלל, שהם הזמנים שהגוף אובד שליטתו והנשמה מתעלה לאיתנה הראשון. המקור לזה שלפי הרמב"ם אין את כל עניין השיתא אלפי שנין הוא במורה נבוכים (חלק ב' כט').
 
למעלה