בדקתי לך...
יצרתי קשר עם מהנדסת סהר מזרחי המכירה את הנושא, מצ"ב תשובתה האדיבה:
במחלפים יש צורך להעלות את תוואי הכביש לרום הגשר אשר הפתרון היחיד הוא סוללת עפר.
סוללת עפר שעולה לרומים גבוהים יכולה להיתמך ע"י שיפוע מדרון רחב או קיר תומך.
הפתרון נבחן בדרך כלל ע"י האפשרויות הקיימות של תוואי הדרך (למשל, דרך צרה לא תאפשר מדרונות ותכריח קיר)
במקרה כאן הוחלט על קיר תומך (ברוב המקרים זה יהיה הפתרון כיוון שהפקעת שטחים לטובת מדרונות לא כלכלית).
לנושא הקירות.
יש לבחון את סוג הקיר ע"י בחינת הקרקע עליו יבוסס הקיר.
במקרה של יגור הקרקע הינה חרסיתית ולכן מאופיינת בשקיעות ברגע שמפעילים עליה עומס (עומס סוללה הוא מספיק גדול ליצור שקיעות של אף מטר ויותר).
ולכן יש לבחור בסוג קיר אשר לא יישבר בגלל השקיעות ומצב שני יוכל "להחזיק" את עומס הסוללה.
האפשרויות : קיר תומך מבטון או קיר קרקע משוריין, "קיר גמיש".
היתרונות לקיר גמיש, זול (בכ-50% ממחיר קיר הבטון) ומסוגל לקבל את הדפורמציות של הקרקע. כמו ריקוד טנגו מסונכרן של השניים.
קיר גמיש נקרא גם קיר קרקע משוריין כיוון שמה "שמחזיק" את כל הסיפור הינן יריעות אשר מתוחות לתוך הקרקע ומונעות של שפיכתו.
יש צורך רק באלמנט אשר ייתן "קונטרה" ליריעה מצד שני. כמו בלוקים או שקי חול.
ברור כי שקי חול זולים מבלוקים ייעודים ולכן במקרים שבהם השקים לא ייראו אחרי בניית המחלף כולו יעדיפו שקי חול.
במקרים שהמחלף גלוי לעין יעדיף האדריכל/ית את הבלוקים הנאים יותר לעין. (ניתן לראות דוגמאות לקירות עם בלוקים במחלפים השונים של פרויקט עוקף קריות).
אחרי הבהרנו את השיטה והסיבות אסביר למה ה"קיר שקים" הוא ניצב לגשר.
כדי "לחסוך" בנציב קצה של הגשר (עובי קטן יותר, ביסוס רדוד יותר וכו') מעדיפים להעמיס את הסוללה כנגד קיר שיקביל לנציב הגשר ובכך לא להעמיס את נציב הגשר בכוחות נוספים.
