שאלה ועדכון.
מחר מעבירים סוף סוף (בעזרת השם. מלח, מים, שום, בצל וכו...)
אחרי 8 חודשים בבתי חולים.
מכווה שיהיה בסדר.....
ביקרתי אותה אתמול, היא מאוד מאוד לחוצה, אבל זה דיי המצב הרגיל שלה בחודשים האחרונים.
אני ממש מכווה שממחר תתחיל תקופה של יציבות ורוגע. שהיא תמצא את הפינה הבטוחה שלה.
כשהייתי אצלה אתמול בבית חולים הבימאית שלי התקשרה ומסרה לה ד"ש. אני כבר שנים משחקת בקבוצת תיאטרון ובשננים האחרונות אמא הפכה לחלק מהקבוצה כעוזרת. היא לא זכרה את הבימאית, היא לא זכרה את הקבוצה .
לפני המחלה או מה שזה לא יהיה היא איתה מספרת בגאווה לכל אדם (כולל למלצרים בבתי כפה) על הקבוצה ועל זה שאני שחקנית.
זה גרם לי לחשוב.
וזו השאלה
חשבתי להכין לה אלבום עם כל מניי תמונות שלה ושלנו מנקודות זמן שונות.
שלה איתנו כשהיינו ממש קטנים, בחתונה של אחי, בימיי גיוס שלנו, וכו...
שלה כשהיא איתה בצבא.
שלה עם הקבוצת תיאטרון
השאלה היא אם זה משהו שיכול לעשות לה טוב. להזכיר לה שיש לה היסטוריה עם אנשים שאוהבים אותה
או שזה רק יגרום לה להיות יותר מדוכאת כי היא לא זוכרת הרבה מזה
מה נראה לכם?
מחר מעבירים סוף סוף (בעזרת השם. מלח, מים, שום, בצל וכו...)
אחרי 8 חודשים בבתי חולים.
מכווה שיהיה בסדר.....
ביקרתי אותה אתמול, היא מאוד מאוד לחוצה, אבל זה דיי המצב הרגיל שלה בחודשים האחרונים.
אני ממש מכווה שממחר תתחיל תקופה של יציבות ורוגע. שהיא תמצא את הפינה הבטוחה שלה.
כשהייתי אצלה אתמול בבית חולים הבימאית שלי התקשרה ומסרה לה ד"ש. אני כבר שנים משחקת בקבוצת תיאטרון ובשננים האחרונות אמא הפכה לחלק מהקבוצה כעוזרת. היא לא זכרה את הבימאית, היא לא זכרה את הקבוצה .
לפני המחלה או מה שזה לא יהיה היא איתה מספרת בגאווה לכל אדם (כולל למלצרים בבתי כפה) על הקבוצה ועל זה שאני שחקנית.
זה גרם לי לחשוב.
וזו השאלה
חשבתי להכין לה אלבום עם כל מניי תמונות שלה ושלנו מנקודות זמן שונות.
שלה איתנו כשהיינו ממש קטנים, בחתונה של אחי, בימיי גיוס שלנו, וכו...
שלה כשהיא איתה בצבא.
שלה עם הקבוצת תיאטרון
השאלה היא אם זה משהו שיכול לעשות לה טוב. להזכיר לה שיש לה היסטוריה עם אנשים שאוהבים אותה
או שזה רק יגרום לה להיות יותר מדוכאת כי היא לא זוכרת הרבה מזה
מה נראה לכם?