אתה צודק בקטן
אין ספק שלגבי עבודה ספציפית, הציון מאד אקראי. לגבי מבחן, הוא קצת פחות אקראי, אבל יש בו אקראיות מסוימת. צריך אבל להביא בחשבון שהציון הכולל לתואר הוא ממוצע של הרבה מאד מספרים (אולי 40 מקצועות). מיצוע כזה מפחית מאד את האקראיות, ומשאיר משהו די מייצג. אפילו בתום שנה א יש מיצוע של בערך 8 מספרים, ואפילו זה מפחית את האקראיות כהוגן. נקודה נוספת היא שצריך להסתכל על "השקעה" לא רק כמשהו שצריך להוביל לציונים יותר גבוהים באופן ישיר, אלא גם באופן עקיף: השקעה היא ביטוי לרמת המחויבות ללימודים, והמחויבות הזו משפיעה בהרבה דרכים קטנות ועקיפות. באשר לאינטליגנציה - יתכן שיש משהו במה שאתה אומר. עם זאת, ממה שאני זוכר מרשימת מצטייני הדיקן במסלול שלי, התרשמתי שהם אינטליגנטיים להפליא. זה אמנם לא מוכיח כלום, ויש סטודנטים וסטודנטיות מרשימים מאד שציוניהם לא עד כדי כך גבוהים, אבל בסך הכל אני חושב שאינטליגנציה עוד לא הזיקה לאף סטודנט למשפטים. באשר ליסודיות - אני די בטוח שהסטודנטים היסודיים ביותר במסלול שלי הם לא אלה שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר. שוב, זה לא מוכיח כלום, ויסודיות היא תכונה מועילה ללא ספק.