IS PINK FLOYD
New member
שאלה חשובה לכולם
אני מכירה משפחה שבה האבא בכל מה שהוא עושה מפלה את הבן שלו ומרגיש שהוא לא צריך אותו ומכאן כל ההתיחסות שלו אליו. וזה מתבטא בכך שלמשל הוא נותן תמיכה ועידוד לילדים אחרים בדיוק את אותה התמיכה שהוא אמור לתת לילדים שלו. הבן שלו הוא ילד זהב שאימו אוהבת ונאמנה לו. האם יש בחיים תחומים ואירועים שיכולים לו להרגיש ולהראות לו שהוא כן צריך את הבן ושלא יפלה ולא ירגיש שהוא יכול לוותר ולהעדיף כל כך בקלות על בנו. הבעיה היא שהוא לא מרגיש את בנו כחשוב לו ויש לו ביטחון שהוא לא צריך את הבן שלו. עלה לי מחשבה פילוסופית שאני לא יודעת אם תסכימו איתי שבדרך כלל גברים משחר האנושות לא מתפקידם היה להיות משפחתיים כמו האימהות. לעומתם האימהות, היא נאמנות מוחלטת לילדים ותחושת שייכות מוחלטת. יכול להיות שבגלל זה לגברים יש ביטחון שהוא לא צריך את הילדים ושאפשר להחליף אותם בקלות (מזכיר לי מאוד את הגישה שהם "צדים" את הנשים בהתפתחות האבולוציונית שלהם). בכל זאת, יש לי הרגשה שישנן תחומים וסיטואציות שגם לגבי האבות הכי רעים, מטבעם של התחומים, יכולים להנמיך ולדכא את הביטחון המופרז של האבות "המגזימים" בתחושה שלהם שהם לא צריכים את הבן( או ההבת) ויכולים לוותר עליהם בקלות בלתי נסבלת. ואני יכולה לחשוב על תחום כזה למשל כשמדברים על אמירת קדיש על ההורים ( במיוחד כשמדברים על זה בחברה הדתית). בתחום הזה, אפילו האבות הכי רעים שיש להם ביטחון מלא להיות רעים ולהפלות את אחד הילדים שלהם, הביטחון הזה יורד בתחום הזה שמדכא אותם ומראה להם שהחיים "קצת" יותר חזקים ממה שהם חושבים והם לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שלא יצטרכו את אותו בן הזה. אבל, זה רק תחום אחד. אני רוצה לשאול אתכם איזה עוד סיטואציות ותחומים אתם מכירים מערערים את הביטחון המופרז והבלתי נסבל, של אבות רעים שהם לא צריכים בן (או בת) אחד\ת שלהם אפילו רק מדיבור על המצבים האלה ?
אני מכירה משפחה שבה האבא בכל מה שהוא עושה מפלה את הבן שלו ומרגיש שהוא לא צריך אותו ומכאן כל ההתיחסות שלו אליו. וזה מתבטא בכך שלמשל הוא נותן תמיכה ועידוד לילדים אחרים בדיוק את אותה התמיכה שהוא אמור לתת לילדים שלו. הבן שלו הוא ילד זהב שאימו אוהבת ונאמנה לו. האם יש בחיים תחומים ואירועים שיכולים לו להרגיש ולהראות לו שהוא כן צריך את הבן ושלא יפלה ולא ירגיש שהוא יכול לוותר ולהעדיף כל כך בקלות על בנו. הבעיה היא שהוא לא מרגיש את בנו כחשוב לו ויש לו ביטחון שהוא לא צריך את הבן שלו. עלה לי מחשבה פילוסופית שאני לא יודעת אם תסכימו איתי שבדרך כלל גברים משחר האנושות לא מתפקידם היה להיות משפחתיים כמו האימהות. לעומתם האימהות, היא נאמנות מוחלטת לילדים ותחושת שייכות מוחלטת. יכול להיות שבגלל זה לגברים יש ביטחון שהוא לא צריך את הילדים ושאפשר להחליף אותם בקלות (מזכיר לי מאוד את הגישה שהם "צדים" את הנשים בהתפתחות האבולוציונית שלהם). בכל זאת, יש לי הרגשה שישנן תחומים וסיטואציות שגם לגבי האבות הכי רעים, מטבעם של התחומים, יכולים להנמיך ולדכא את הביטחון המופרז של האבות "המגזימים" בתחושה שלהם שהם לא צריכים את הבן( או ההבת) ויכולים לוותר עליהם בקלות בלתי נסבלת. ואני יכולה לחשוב על תחום כזה למשל כשמדברים על אמירת קדיש על ההורים ( במיוחד כשמדברים על זה בחברה הדתית). בתחום הזה, אפילו האבות הכי רעים שיש להם ביטחון מלא להיות רעים ולהפלות את אחד הילדים שלהם, הביטחון הזה יורד בתחום הזה שמדכא אותם ומראה להם שהחיים "קצת" יותר חזקים ממה שהם חושבים והם לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שלא יצטרכו את אותו בן הזה. אבל, זה רק תחום אחד. אני רוצה לשאול אתכם איזה עוד סיטואציות ותחומים אתם מכירים מערערים את הביטחון המופרז והבלתי נסבל, של אבות רעים שהם לא צריכים בן (או בת) אחד\ת שלהם אפילו רק מדיבור על המצבים האלה ?
