../images/Emo58.gif אני לא מסכימה
זאת אומרת, נכון שלא ענו לנו על המוווון שאלות (על הרוב המוחלט) אבל אני לא חושבת שהפלאש-סיידווייז איבדו מהטעם שלהם בגלל זה. להיפך. כל הנקודה היא שעולם המעבר הזה הוא עולם שהם "המציאו" לעצמם. זה עולם שבו היה להם סוג של תיקון. סוייר, שקודם היה עסוק במרדף ונקמה ומרמה הפך לשוטר, לג'ק היו יחסים טובים ותקינים עם הבן שלו - מה שלא היה לו עם כריסטיאן, היחסים של לוק עם אשתו ועם אבא שלו... כולם הגיעו לאי עם איזה "עבר אפל" כלשהוא. פה הייתה הזדמנות לתקן את זה. מעבר עבור הדמויות וגם קצת עבורנו. ולגבי ההסבר לגבי האי... ההסבר לקוני, אבל כן היה איזהשהוא הסבר (צולע, אני מסכימה). וכן הייתה איזו סגירה לסיפור של האי, כשבמלחמת הטובים נגד הרעים, הטובים ניצחו (בהנחה שג'ק בצד הטוב). יש המון המון סוגיות לא ברורות, הרבה יותר גדולות מקטעים כמו מר אקו או למה אדם כזה או אחר הופיע או לא הופיע. השאלות הגדולות יותר הן מאיפה, למשל, הגיעו יוזמת דארמה. איך הם קשורים לסיפור? במשך עונה וחצי זיינו לנו את המוח על הנשים ההרות שמתות, חטפו את קלייר בשביל זה, עשו בדיקות לסאן, אפילו לרגע גרמו לנו לחשוב שאולי קייט תיכנס להריון. זה היה נושא פה. מאיפה זה הגיע? איך בן ריפא את אחותה של ג'ולייט ואיך הוא בעצמו חלה בסרטן אם האי הזה "מרפא"? בכלל, הסבירו לנו אי פעם איך האי הזה מרפא? הרי לוק חזר ללכת וסאן נכנסה להריון ורוז החלימה מהסרטן - 3 ניסים רפואיים, לא? ואלה רק כמה דוגמאות. ובכל זאת, זה לא גורע מהפרק האחרון בעיניי. מעצבן אותי לדעת שיש המון נושאים פתוחים שאף אחד לא טרח אפילו להזכיר בעונה הזאת, אבל הפרק עצמו היה טוב מאוד. ובייחוד לאור העובדה שכולנו ידענו שכל השאלות לא ייפתרו, למה לא לצפות בפרק פשוט כדי להנות מפרק סיום של סדרה טובה, שגם אם עלתה לנו על העצבים רוב הזמן, עדיין ריתקה אותנו למסך כל שבוע במשך 6 עונות? ברגע שהבנתי מראש שלא יהיו תשובות לשאלות הרבות שהועלו בין עונות 1 ל 4 (וחצי, אפילו), היה הרבה יותר קל להנות מהפרק ולהתרגש ממנו. אפילו קטעי הזכרונות, שאני בד"כ שונאת בסדרות כאלה, היו בטוב טעם ובמינון מדויק. אחלה פרק סיום, בעיניי.