שאלה חשובה 2

[עוד מעט]

שאלה חשובה 2

שאלה שמתעוררת אצל רבים שעברו גיבושים היא האם הטירונות היא קשה יותר או פחות מהגיבושים? האם התנאים יהיו שונים? כמה שעות ביום פעילות? לדוגמא: אם אני הולך לטירונות צנחנים ועברתי גיבוש מטכ``ל ועוד גיבוש בדרך... בהשוואת למטכ``ל, מה יותר קשה הטירנות בהתחלה--כל המצב בהתחלה, או הגיבוש?

 

[כומתה אדומה]

באמת שאלה חשובה!

תראה, אני חושב שזה עניין די סובייקטיבי. אבל אני אנסה לענות מהזווית והנסיון שלי: אני אישית (ורוב החברים שלי גם) חושב שהטירונות יותר קשה: בגיבוש ``גבולות הגיזרה`` ברורים- יש לך 1-7 ימים מוגדר מראש, בהם אתה מתאמץ פיזית ומנטלית ככל שהגוף שלך מאפשר לך (ואגב- זה המבחן האמיתי). הטירונות היא פחות קשה פיזית מגיבוש, כאן יש עקרון של הדרגתיות והפעילות נושאת אופי של אימון, ולא של מבחן. אבל (וזה אבל גדול) המאבק המנטלי עם עצמך הוא גדול וקשה פי כמה מאשר בגיבוש. כאן זה ארוך ושוחק, ויש תחושה נוראית שהזמן לא זז וזה פשוט לא נגמר. כמו שאמרו לא פעם בסנור ``כל חודש כאן הוא החודש הארוך ביותר שהיה לי מעולם``. אתה מבין? כאן יש גם הרבה יותר את אלמנט המעמדיות, וה``עליבות`` שלך לעות המפקד שלך, הרבה לא מעריכים מראש כמה זה קשה ושובר. אובדן החופש האישי והזכות שלך לעשות מה שבא לך, כבדה יותר מכל שק או אלונקה שיתנו לך להרים בגיבוש. בהשוואה למטכ``ל- לא כ``כ הבנתי את השאלה, אבל זה אותו דבר כמו לגבי כל הגיבושים- הם תקופה קצרה של מאמץ מאוד מרוכז- הטירונות פרושה ע``פ הרבה יותר זמן. מצד שני- ישנה הידיעה המעודדת שאתה אמנם צריך לשאוף למצויינות בטירונות, אבל אתה (בניגוש לגיבוש) כבר לא ממש במבחן.. מקווה שהבנת, אם לא תשאל יותר בפירוט. יוני

 

[עוד מעט]

בהמשך לתשובה...

אם יש לי כושר מצויין ואני נכנס עכשיו לטירונות של צנחנים? מה הדבר שהכי יכול להשפיע עליי מבחינה פסיכולוגית... אני מתכוון לשינה, לאוכל, לזמן הפנוי.. כמה שעות ביום יש לי זמן לעצמי.. דרך אגב,יש לי שאלה לכומתה האדומה שאני צריך לשאול מתישהו בפרטיות.. זה קשור ליחידה שאני נכנס אליה ואני חושב שיש לך מידע עליה... ההי מייל שלי הוא [email protected] תודה , עוד מעט

 

[עוד מעט]

בהמשך לתשובה...

אם יש לי כושר מצויין ואני נכנס עכשיו לטירונות של צנחנים? מה הדבר שהכי יכול להשפיע עליי מבחינה פסיכולוגית... אני מתכוון לשינה, לאוכל, לזמן הפנוי.. כמה שעות ביום יש לי זמן לעצמי.. דרך אגב,יש לי שאלה לכומתה האדומה שאני צריך לשאול מתישהו בפרטיות.. זה קשור ליחידה שאני נכנס אליה ואני חושב שיש לך מידע עליה... ההי מייל שלי הוא [email protected] תודה , עוד מעט

 

[כומתה אדומה]

בוא נראה כמה אני אצליח לכתוב

לך בשתי הדקות שיש לי: טוב אז בקשר לכושר הגופני- אני מאמין שתסתדר, בסוף כולם מסתדרים- השאלה רק באיזה מחיר: יש כאלה שעד שהגוף מסתגל לעומסים ומפתח כושר, סובלים מאוד, לך כנראה יהיה יותר קל (אני מקווה). שאלה שניה- כל אחד מושפע ממשהו אחר. עיקר ה``מצוקה`` היא מחוסר החופש ותחושת ה``עבדות`` שיש בהתחלה.. המחסור בשעות שינה (לא נורא לרוב) ואיכות האוכל (גם כבר לא כ``כ נורא) הם עניין של הסתגלות. תאמין לי שיותר קל להתרגל לעייפות מאשר לתחושת חוסר החופש. הזמן החופשי נקבע לפי הפז``מ והתפקיד, ובטירונות הוא נע לפי תקופות, שבחלקן אין כמעט זמן פנוי בכלל- או שיושנים בו. יש גם משהו שנקרא ``שעת ת``ש`` לפיו חייל זכאי לקבל לפחות שעה אחת חופשית, לרוב זה יוצא לפני השינה.. לא כדאי לבנות על זה, ולרוב הוא משמש לגרד משהו לאכול, וסדר ציוד, לדבר עם אמא וכו`..

 

[חופשי]

פיזית זה חארטה.....

כאחד שעבר טירונות של גבעתי. מתרגלים, גם האנשים הכבדים שלפני הצבא לא יכלו לעלות 4 קומות ברגל נכנסים לכושר שיא. הבעיה היא מנטית. יש קושי ולחץ נפשי עצום. פיזית אל תדאג!