הארת את תקוותי וגרמת לי להאמין
שלום לך עינת, תודה על כך אני יודעת שהוא רוצה את זה, את העזרה הזאת. הוא פשוט לא מודע לזה. יש אנשים שלא מודעים לאיך שהם מתלבשים, למה שהם אומרים ולמעשים שלהם וכן הלאה. אך יש כאלה שכן מודעים לעצמם, וכם גם לאנשים אחרים סביבם, והם אלה שתפקידם הוא לעזור לאלו לא מודעים ו"לפקוח להם את העיניים" כי הם עוצמים עיניים, וחושבים שהכל מתנהל כשורה כשבעצם המצב האמיתי לא כך. אם זר יביט באדם הלא מודע ויבין שהוא לא מודע, לפי מעשיו ודבריו הוא לא ילמד אותו, בדרך כלל, הוא אפילו יטען שהוא לא רק לא מודע, אלא אדיוט, סליהח על הביטוי. כאחותו, אמנם צעירה ממנו בשנתיים, אך מרגישה יותר בוגרת, תפקידי הוא די גדול, לעזור לו להשתנות, מפני שהתנהגות כזאת היא נזק ולא רק לו, אלא לכל הסביבה ברגע שהוא ישתנה, בין אם הוא רוצה או מבין שזה הכרחי, השינוי הזה לטובת כולם אז השינוי הזה יתן אור כשמש הזורחת, בתחילת יום, והאור הזה יהיה טוב, יפה ורק בעל יתרונות מרובים. השאלה היא כיצד ניתן לעזור לאחי, להבין ששפה תקנית, מנומסת ומכובדת, היא הדרך לשינוי המיוחל כל כך. אולי זה נראה מהצד כמו דוגמת הפרה שרוצה להניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק אך זה שונה לגמרי. זה כמו דרך, כמו הדרכה לכיוון הנכון. כמו ששמוליק חושב שהוא הולך לים, והוא הולך בדרך מסוימת, והיא שגויה ואחותו של שמוליק, אלינור, רואה שזוהי טעות, היא אומרת לו, שמוליק, תקשיב לי, אתה לא תגיע לים זו לא הדרך הנכונה הדרך הזאת בה אתה הולך מכוונת בכלל לביוב אתה מבין אותי? ושמוליק צועק על אלינור במקום להודות לה ולהקשיב לה. אלינור יודעת ששמוליק טועה, טעות חמורה כי שמוליק חשוב לאנים הקרובים אליו אך שמוליק לא מבין, לא קולט זאת ולא קולט שהוא הולך בדרך שגויה כשמקורביו מסבירים לו פעם אחר פעם. אלינור שואלת, מה ניתן לעשות, כדי לגרום לשמוליק לקלוט שבכוונתה לכוון אותו לים, אל היעד אליו הוא רוצה ללכת. זה העניין. יום יפה וקסום כוכבת נצחית D:
